"ספק ממשי אם ניתן יהיה למנות את האלוף זיני לתפקיד ראש השב"כ", כך קובעים היועמ"שית גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה גיל לימון, בחוות דעת שהעבירו אתמול לממשלה. היא לא מכוונת נגד האלוף דוד זיני עצמו, אלא טוענת שראש הממשלה בנימין נתניהו זיהם את הליך בחירתו ללא אפשרות תיקון. לדברים יהיו השלכות, אם הממשלה תבקש בכל זאת למנותו: שמו יוגש לאישורה של ועדת גרוניס, הוועדה המייעצת בעניין מינויי שבע המשרות הבכירות בשירות המדינה, שתקבל גם חוות דעת מהיועצת ובה הפגמים בהליך מינויו של זיני ועל פעולות נתניהו בניגוד להנחיית בג"ץ.
בהרב-מיארה קבעה, בהסתמך על פסיקת בג"ץ כי פיטורי רונן בר נעשו בניגוד לחוק, כי נתניהו מצוי ב"ניגוד עניינים חמור" ועל כן אינו יכול להיות מעורב בכל דרך שהיא בבחירת ראש השב"כ הבא, בשל החקירות העוסקות באנשי לשכתו – שהוא עצמו העיד כי יש להן השפעה על עתידו הפוליטי, וראש השב"כ יעסוק במישרין ובעקיפין בחקירות אלה. בנוסף, נתניהו פיטר את רונן בר גם בשל סירובו לסייע לו בדחיית הדיון ב"תיקי האלפים", כך לפי התצהיר שמסר בר, וזאת סיבה נוספת מדוע הוא מנוע מעיסוק בבחירת המחליף שלו.
בשורה התחתונה, חוות הדעת קבעה כי החלטת ראש הממשלה למנות לתפקיד את אלוף זיני נגועה בניגוד עניינים, מנוגדת לפסיקת בג"ץ והתקבלה תוך הפרה מודעת ומכוונת של הנחיות משפטיות. על כן, מדובר בהחלטה פסולה ובלתי חוקית – והמינוי אינו אפשרי כעת.
לפי חוות הדעת, למצב הדברים החריג יש שתי משמעויות משפטיות. הראשונה מתייחסת לאפשרות למנות בכל זאת את זיני לתפקיד והיא מתוארת בחוות הדעת כך: "בנסיבות שתוארו, קיים חשש ממשי וכבד ביותר כי השר יציע לממשלה את המועמד אשר ראש הממשלה חפץ במינויו – ללא בחינה והפעלת שיקול דעת מינהלי כנדרש. אכן, הקשיים באפשרות למנות את האלוף זיני התעצמו מאוד נוכח הצהרת הממשלה מהיום וספק אם ניתן יהיה לרפא את הפגמים המצטברים הללו".
"המשמעות השנייה", הסבירו בייעוץ המשפטי, "נוגעת להליך בכללותו, והיא מתייחסת לחשש כי עצם העברת הסמכות לשר אחר לא תספיק כדי להתגבר על הפגמים הכבדים שכבר דבקו בהליך ועל החשש המובנה כי בנסיבות שנוצרו השר המוסמך ישמש כ'זרוע ארוכה' של ראש הממשלה. בנסיבות אלו, נדרשות ערובות הליכיות משמעותיות כדי להבטיח כי השר האמור יפעיל את שיקול הדעת המינהלי שיינתן לו כיאות ובהתאם לכללי המשפט המינהלי ולכל דין".
למעשה, חוות הדעת לא שוללת את סמכות הממשלה למנות ראש שב"כ – אלא רק את סמכותו של נתניהו – והיא מאפשרת לממשלה להתחיל מחדש הליך בחירה של מועמדים. היא קובעת כי על השר שלו תועבר הסמכות לקיים את התהליך מראשיתו, "ללא דעה קדומה המבוססת על ההליך הפגום שניהל ראש הממשלה. השר המיועד נדרש לקבוע בעצמו את זהותם של מועמדים מתאימים שעימם יקיים בעצמו ראיונות. במצב החריג שנוצר, נדרש כי ההליך ילווה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, וכי במסגרת זו הראיונות שייערכו יתועדו באופן מדויק על ידי גורם משפטי". רק לאחר כל אלה, יועבר המינוי לוועדת גרוניס.
חוות הדעת גררה תגובות חריפות בממשלה. שר התקשורת, שלמה קרעי, טען כי "לנסות למנוע מראש הממשלה בשעת מלחמה למנות ראש שב"כ זו פגיעה בביטחון המדינה – יש למצות עם היועצת את הדין מיד לאחר הדחתה. דוד זיני חייב להתמנות, על אפם ועל חמתם". שר המורשת, עמיחי אליהו, כתב בחשבונו ברשת X: "היחצנית הראשית במופע הבובות של קפלן מכה בפעם המי יודע כמה. הגיע הזמן שהיא תניח את המפתחות". גם שר החינוך, יואב קיש, מסר כי היועמ"שית היא "שחקנית פוליטית שכל מטרתה הפלת הממשלה".
