ועדת הכספים של הכנסת קיימה אתמול דיון סוער על השפעת שירות המילואים הממושך של מאות אלפי חיילים על הכלכלה הישראלית. הנתונים והעדויות שנשמעו בדיון מציירים תמונה קשה של פגיעה נרחבת בפריון, בשוק העבודה ובעסקים – מקטן ועד גדול. נציגי המגזר העסקי, העצמאים והאקדמיה התריעו מפני קריסה של עסקים, אובדן הכנסות ופגיעה מתמשכת בכוח העבודה, בעוד משרד האוצר העריך את הנזק הכלכלי השנתי בכ-30 מיליארד שקל.
"העלות המשקית של חודש שירות מילואים לאדם אחד עומדת על כ-50 אלף שקל", אמרה נטע בר זיו ממשרד האוצר, "במצב הנוכחי, עם כ-300 אלף חיילי מילואים שמשרתים בממוצע 60 ימים בשנה, מדובר על אובדן פעילות כלכלית של כ-30 מיליארד שקל בשנה".
"עסקים לא עומדים בזה"
נציג התאחדות התעשיינים הציג את השלכות הגיוס הנרחב על המשק, ובפרט על חברות תעשייה ויזמות: חוסר ודאות, דחיית פרויקטים, אי-עמידה בלוחות זמנים וקשיים בתכנון עתידי. "אנחנו רואים פגיעה מתמשכת ביכולת של חברות להתקדם, לגייס עובדים, לעמוד בחוזים ולהתחרות בשוק הגלובלי", נמסר בדיון. ההתאחדות ביקשה סיוע דחוף מצד המדינה – משיפוי על תנאים סוציאליים ועד הקמת קרן סיוע לעסקים במצוקה.
בקרב העצמאים, התחושות קשות אף יותר. נציג פורום העצמאים בהסתדרות תיאר מציאות של "אטימות מערכתית" למצוקות המשרתים: "יש חיילי מילואים שנקראו כבר לצו 8 בפעם החמישית או השישית, ובינתיים העסקים שלהם קורסים. הם לא מצליחים להניע מחדש את העסק בכל פעם שנקראים, ובנקים מסרבים לתת להם הלוואות כי הם 'בסיכון'".
בכיר באוצר אמר אתמול ל"ממון": "אין שום אפשרות לקיום המשק באופן סביר, בלי פגיעה חמורה בצמיחה. אם יגויסו רק מחצית מ-450 אלף אנשי המילואים שאישרה הממשלה בתחילת השבוע – יהיה צורך בהטלת מסים חדשים וקיצוצים כואבים. צריכים לקוות למען יציבות המשק שלא יהיה גיוס המוני של מילואים".
גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר ל"ממון" כי "המשך המלחמה עוד חצי שנה יעלה למשק באובדן של חצי אחוז צמיחה ובעליית החוב של ישראל לכ-71%".
ערב המלחמה אחוז החוב היה 59% לאחר ירידה רצופה במשך שנים, ועליית החוב תחייב הטלת מסים נוספים על האזרחים – ובהם כמובן גם חיילי המילואים שקורסים תחת הנטל.
בפורום ארלוזורוב הצביעו על ממצאיהם הכלכליים, ולפיהם הניתוק הממושך של צעירים משוק העבודה יוביל לנזק מצטבר מתמשך למשק. "השירות הולך לייצר קבוצה עצומה של אנשים – העתיד של המשק – שיחזרו עם יכולת פחותה לתפקד. בלי תקציב ייעודי לשיקום, נשלם על כך עשרות שנים קדימה".
הטבות לח"כים
בעוד המילואימניקים נאבקים על זכויותיהם וחלק מההטבות המובטחות כלל לא ניתנות, חברי הכנסת אישרו לעצמם שלשום שורת הטבות שיכולה להגיע עד 18 אלף שקל בשנה עבור ח"כ שינצל את מלוא ההטבה. בין חברי הכנסת נשמעה ביקורת חריפה כלפי הממשלה. ח"כ ולדימיר בליאק טען: "זה שקר שהמדינה דואגת למילואימניקים. 41% דיווחו שפוטרו או נאלצו לעזוב את מקום עבודתם. התקציב הקיים לא רלוונטי". ח"כ נעמה לזימי הוסיפה: "לייצר תקציב השתמטות בזמן מלחמה – זה הכי אנטי-ציוני ואנטי-מילואימניקים שיש".
פגיעה כלכלית קשה
לפני כחודשיים פורסם סקר מילואימניקים מקיף שערך שירות התעסוקה, שגילה כי 75% מחיילי המילואים דיווחו על פגיעה כלכלית נוכח שירות המילואים, 60% דיווחו שחשו חוסר ודאות תעסוקתי ו-41% דיווחו שפוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם לאחר שירות המילואים. לדברי ראשי השירות, ממצאי הבדיקה והסקר מדאיגים "ומלמדים על מחיר השירות הממושך".
רוב המשרתים (כ-60%) דיווחו כי התמודדו עם חוסר ודאות תעסוקתי במהלך המלחמה, כאשר כ-20% ממש חששו לאבד את מקום עבודתם; כ-63% אינם מרוצים מהפוזיציה התעסוקתית הנוכחית שלהם ושקלו, בעקבות השירות, על שינוי מסלול קריירה.
75% מבין משיבי הסקר דיווחו שחוו פגיעה כלכלית נוכח שירותם במילואים, כ-27% דיווחו שהצליחו להסתדר אך כ-48% דיווחו על פגיעה כלכלית משמעותית.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמרה אז: "המורכבות שנוצרה בשל גיוס המילואים רחב ההיקף הציבה אתגרים חסרי תקדים גם בשוק העבודה. עלינו כמדינה, החובה לספק להם מעטפת תעסוקתית מלאה ומכבדת".
מה אפשר לעשות?
הצעות ליישום מיידי כוללות חידוש הלוואות בערבות מדינה לעצמאים, פיקוח על הבנקים כדי למנוע פגיעה בחיילים ויצירת קרן סיוע כוללת, אבל זה לא מספיק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, דרש תשובות ממשרד האוצר בתוך שבועיים: "בדיוק כפי שבקורונה הבנו שצריך להתחשב במצוקות פיננסיות, כך יש לנהוג גם עכשיו כלפי המילואים".
"העלות של חודש מילואים לאדם אחד עומדת על כ-50 אלף שקל. במצב הנוכחי, עם כ-300 אלף חיילי מילואים שמשרתים בממוצע 60 ימים בשנה, מדובר על אובדן פעילות כלכלית של כ-30 מיליארד שקל בשנה"
