גמר הגביע הזה היה קריטי להפועל באר-שבע אם הייתה זוכה באליפות משום שהוא היה מציע אפשרות לדאבל ראשון בתולדות המועדון. עכשיו, כשהצלחת נפלה, הוא חשוב אפילו יותר וזאת למרות שבינו ובין עשיית היסטוריה אין כל קשר.
גביע הוא לא אירוע ראשוני עבור באר-שבע. היא שם יום כן, יום לא – היום כן. היא זכתה בו פעמיים בחמש השנים האחרונות. זה הגמר הרביעי שלה מאז 2020. אלא ששתי הזכיות האחרונות העניקו את המקסימום לקבוצה שלא יכולה הייתה להשיג הכל, וגם הלא כלום לא היה בגדר עוול עבורה. לקבוצה הזאת, להבדיל, גביע הוא הכרח – המינימום שהיא ראויה לו, חתיכת המתכת שמכבדת את הקבוצה הגדולה הזאת בנצחיות שאינה אפשרית ללא תואר. פספוס האליפות יהיה צורב מספיק גם במקרה של ניצחון בגמר, אבל זו תהיה טרגדיה ספורטיבית במקרה של הפסד. במובנים מסוימים, הפסד בגמר יהיה גרוע יותר מאובדן האליפות, משום שזה הוא, ולא מה שאירע בשבת, שמשמעותו היא להישאר בלי כלום.
באר-שבע מתנפלת על כל יריבה שלה, ולא משנה זהותה או המעמד. על בית"ר ירושלים היא צריכה להתנפל בזעם קדוש שיהלום לא רק את הגישה המקצועית הנכונה למעמד, את תרומתה המרכזית של זו לכך שסיימה במקום השני או את חשיבות הרגע, אלא גם את כל הרגעים שקדמו לו. באליפות היא כבר לא יכולה לזכות, אבל את העובדה שלא זכתה היא צריכה להפוך לדלק לקראת המשחק האחרון בהחלט.
מקובל לחשוב שבאר-שבע היא זו שצריכה להרים את עצמה מהקרשים לקראת המשחק – הרי רק חמישה ימים לפני מחזור הסיום עוד הייתה במקום הראשון וכעת היא הכי רחוקה מכך, במקום השני. זה לא נכון. באר-שבע אולי לא עמדה בקצב ה-1:14 של מכבי ת"א בשלושת המחזורים האחרונים, אבל היא ריסקה את מכבי חיפה והפועל חיפה, ולא הייתה רחוקה מלנצח גם את בית"ר במחזור לפני האחרון. היא לא נפלה, כמו שמישהי אחרת עפה.
במקרה של בית"ר, המצב קצת אחר. אם הליגה נמשכת עוד שלושה שבועות, היא מסיימת עם יותר כדורים ברשת ממ.ס אשדוד. היא נראתה לאחרונה בניצחון על מכבי ת"א בטדי לפני יותר מחודש, ומאז מפות החום של שחקניה מעידות שהם נמצאים בעיקר סביב עיגול האמצע, מחכים לחידושו של המשחק אחרי עוד שער חובה – 12 כאלו רק בסיבוב השני של הפלייאוף.
התבוסה מול מכבי ת"א לא שיקפה רק את היעדר העניין של בית"ר, אלא גם את מצב הצבירה הבלתי תלוי שלה. מעבר לכך שמדובר בקבוצה פחות טובה מבאר-שבע, היא גם נמצאת בצד הלא נכון של גלגל הענק. לשתיהן יש מה לשכוח, אבל רק לבית"ר יש במה להיזכר – בקבוצה שלפרקים הייתה הדבר הכי בוהק בכדורגל הישראלי, אבל כבר יותר מחודש היא בהפסקת חשמל.
פספוס האליפות של באר-שבע יהיה צורב מספיק גם במקרה של ניצחון בגמר הגביע, אבל זו תהיה טרגדיה ספורטיבית במקרה של הפסד. ובית"ר? היא תנסה להופיע לראשונה אחרי היעדרות ארוכה
