אולי הרומן הראשון בסוגת "היה לה הכל, אבל משהו היה חסר כדי למלא את הבור הפנימי בנפשה!", סיפורה של אמה בובארי, הנשואה בשיעמום מהוגן לרופא הכפרי המאופק שארל, אומר לא מעט על החיים שכולנו חולמים עליהם בכפר צרפתי קטן ומוכה גבינות ומנזרים עתיקים – שמשעמם. וכמפלט מהשיממון, אמה מתאהבת בליאון, צעיר כריזמטי שנוטש אותה לטובת רילוקיישן, ואז מנהלת מערכת יחסים סוערת עם רודולף, השכן האציל, ומטפחת חלומות ותשוקות על בריחה עימו לעבר חיים סוערים.
רודולף פחות בעניין, נוטש אותה, אבל ליאון חוזר לסיבוב נוסף, רק שגם לו נמאס בשלב כלשהו, ואמה נותרת בודדה, זועפת, חולנית, מיואשת וגם על סף פשיטת רגל. במצב כזה נותר, נכון לימים ההם, רק דבר אחד שיכול עדיין לחלץ אותה מהמצב: התאבדות מוצלחת.
"מאדאם בובארי" מאת גוסטב פלובר יצא ב-1856 ונחשב לאחד הספרים הגדולים בכל הזמנים
