המאבק על שינוי מבנה הליגות ממשיך לרחוש ולבעבע. אחרי שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" התוכנית לרפורמה מקיפה שעליה סיכמו ראשי הענף – מתברר כי יש מי שפועלים לשנות ולזרז אותה. בימים האחרונים התכנסו בכירים בכדורגל הישראלי לפגישה חשאית כדי לדון באפשרות להוביל לצמצום ליגת העל ל-12 קבוצות בעונת 2026/27, בניגוד לתוכנית המבקשת להשאיר את מספר הקבוצות ללא שינוי.
מעבר לאי-צמצום ליגת העל, התוכנית של ההתאחדות כללה מספר סעיפים: העלאת תקציב המינימום בשתי פעימות, ל-15 מיליון שקל ובהמשך 18 מיליון; חובת אצטדיון ביתי לכל קבוצה; הקמת קבוצות נשים והקצאת 20 אחוז מהתקציב למחלקת הנוער של המועדון. במקביל סוכם כי הליגה הלאומית תצומצם, וכן תוקם ליגה ארצית. בנוסף, מועדונים בכירים יוכלו לפתוח קבוצות ב’ ולרשום אותן בליגה הארצית, בניגוד למצב הנוכחי שבו הם נאלצים להגיע להסכמים עם מועדונים מהליגה הלאומית שישמשו כ”קבוצה בת” שלהם.
עם זאת, בפגישה שנערכה בימים האחרונים הוחלט להתעלם מהסיכומים שהושגו, ולנסות ללחוץ על ההתאחדות – באמצעות מינהלת הליגה – כדי להוביל לצמצום הליגה הבכירה כבר בקיץ 2026.
בפגישה נכחו בעלי מכבי חיפה יעקב שחר, בעלי הפועל באר-שבע אלונה ברקת, בעלי בית"ר ירושלים ברק אברמוב ונציג של מכבי ת"א. נציג המועדון החמישי בגודלו, הפועל ת”א, לא זומן. הרביעייה ביקשה לשמור על חשאיות משום שלא רצתה שהדבר יצטייר כמרד נגד החלטת ההתאחדות. ראוי להבהיר כי ההתאחדות היא הרגולטור שרק דרכו ניתן לשנות את מספר הקבוצות בכל אחת מהליגות. המינהלת יכולה לבקש זאת, אך הסמכות להחליט על כך אינה בידיה.
שינו ולוזון מתנגדים
אברמוב הגיע בעיקר כדי להבין מהן ההשלכות של הקטנת הליגה, בין היתר מהבחינה הכלכלית. משמעות הצמצום ל-12 קבוצות היא מעבר לפורמט של שלושה סיבובים ו-33 מחזורים ללא פלייאוף – כך שמדובר בפחות משחקים ביחס לשיטה הנוכחית. כלומר, ירידה בהכנסות ממכירת כרטיסים ומינויים, כמו גם הפחתה בהכנסות מזכויות שידור.
הנציגים של שלוש הקבוצות הגדולות הנוספות היו הגורם המניע בפגישה והם המעוניינים בהקטנת הליגה. שחר הוא אחד המובילים הנחושים לצמצום, בטענה כי הדבר יביא לגידול בהכנסות: יותר משחקים מרכזיים בין הקבוצות הבכירות, ופחות משחקי קצוות, יובילו לתפיסתו לליגה אטרקטיבית יותר ולגידול במכירת הכרטיסים ובהכנסות הנוספות.
עניין נוסף הוא איכות הכדורגל והתחרותיות. במציאות הנוכחית, שבה מאגר השחקנים הישראלים הבכירים אינו גדול דיו והביקוש אליהם גבוה, השכר שלהם מזנק. הדוחפים לשינוי מאמינים כי ברגע שהליגה תצומצם, ניתן יהיה לייצב את הדרישות הכלכליות של השחקנים.
עם זאת, גם אם “המטבחון” הבכיר של המינהלת יצליח להוביל את המהלך, בסופו של דבר ההתאחדות היא זו שתצטרך לפסוק. נציגי הקבוצות הקטנות מתנגדים מן הסתם לצמצום הליגה, וביניהם גורם משמעותי בכדורגל הישראלי – יו”ר מכבי פ”ת אבי לוזון.
חלון ההזדמנויות בניסיון לייצר מהלך כזה הוא מצומצם מאוד, מאחר שהליגות יוצאות לפגרה לקראת חידושן באוגוסט. לצמצום הליגה יש השפעה גדולה על ההכנות לעונה הקרובה, מאחר שבמקרה כזה יירדו שלוש קבוצות מליגת העל בסיום העונה הבאה – ורק אחת תעלה מהלאומית.
כידוע, המדיניות של יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ היא לא לצמצם את ליגת העל, אלא להשקיע בהיבטים אחרים. ההחלטה על ההצעה תתקבל בסופו של דבר בהנהלת ההתאחדות, מה שיקשה על ראשי הקבוצות הגדולות להוציא את התוכנית שלהם לפועל – דבר שעשוי לייצר מתיחות בין הצדדים.
