"עוד ערב", אמרה לישי לביא מירן, אשתו של החטוף עמרי מירן לרפי רשף בפתח תוכניתו בחדשות 12. מירן לא טורחת להסתיר שהרעש סביב "היום ה-600" לא נועד עבורה: "זה מספר עגול ומשמעותי, שנותן איזשהו ציון דרך שהרבה מהעם צריך... עבורי היום הזה בדיוק כמו אתמול".
היא לא לבד בתחושה ש-600 הוא רק מספר וכאלה יש אינסוף. הריטואלים אותם ריטואלים, לרבות הטקסים שנולדו על מנת לציין ימים עגולים למלחמה, כגון הראיון המסורתי של עודד בן עמי עם שרון שרעבי, בליווי הקליפ שרק הולך ומתארך. הכיתוב בקצה המסך, "600 ימים שם", שינה במעט את הנוף בפריים. המציאות נותרה מעגלית עד אימה.
כמובן שבערוץ 14 זאת לא בשורה רעה. "הוא הופך את זה למופע שלו", התמוגג מוטי קסטל מנאום ראש הממשלה בכנסת. הכתב, המוכר גם כענק השאלות המלקלקות ממסיבות העיתונאים של נתניהו, אמנם ציין את דברי יו"ר האופוזיציה אך הפנה רק לקטעים שבהם נתניהו לועג, נוזף ואפילו משתנק מבדיחה של עצמו. לשאלה שקסטל ושאר הבובות לא שאלו – מאיפה החוצפה – יש תשובה אפשרית: מי שאמר שצוות המו"מ החדש החזיר 25 חטופים (ולא אפס), יכול גם לחשוב שאתמול לא היה היום ה-600 למלחמה.
מאידך, התקשורת הוכיחה גם אתמול שהיא מצטיינת לא פחות בעצימת עיניים ושקיעה בביצה של פנטזיות. "אנחנו לא מסקרים מספיק את הסבל בעזה", אמרה אילנה דיין ל-CNN באוקטובר 24'. העונה של "עובדה" שהסתיימה אמש לא שינתה את המאזן. בכלל, מבלי להפחית במאום מהחשיבות של הכתבות המצמררות עם שורדי ושורדות השבי, כמו אורי מגידיש הגיבורה, תוכנית תחקירים הכי ותיקה ויוקרתית אמורה לספק קצת יותר כתבות מסוג חמ"ל הרעל של שרה נתניהו. מצד שני, כנראה שגם הבאת קולות ספקניים של טייסים בקצה המשדר זה משהו.
לעומת זאת, בערוץ 14 תהה שמעון ריקלין "למה לא מתחילה ההגירה מעזה?" (לפחות ויתרו על "מרצון") ובערוץ 13 התייחס אור הלר לחלוקת הסיוע ההומניטרי ואמר: "זה אירוע מאוד-מאוד מורכב, שאנחנו מחפשים בו את הסטודנט הטוניסאי שישרוף את עצמו ובעצם יניע אבני דומינו", לא ברור מה גרם לאנחת הייאוש שהשמיע המגיש, אלי ראכלין: המצב או הכתב. ובזמן שהלר ממתין למפגש בין עזתי מסכן לחומר בערה, נדמה שדווקא ישראל היא זאת שנאכלת באש כבר 600 ימים.
בקטנה
בתוכניתו של עודד בן עמי נקבע שחברת ריינאייר האירית "מענישה את ישראל", לאור הארכת ביטול הטיסות. "יכול להיות שהאירים, שהם לא ממש חובבי ציון, מענישים את ישראל, את הישראלים, על המשך המלחמה?", נשאל הכתב דין פישר. תשובתו: "כן, חד משמעית, אין ספק בכלל". כמו שוודאי הבחנתם האיש בטוח בעצמו, רק שההוכחות באמתחתו היו משהו שנציגת בריטיש אירווייז אמרה בכנסת וקטע שבו מנכ"ל ריינאייר אמר "אנחנו מאבדים סבלנות עם ישראל... אם ימשיכו להיות שיבושים בשל בעיות ביטחון". בהנחה שפישר לא מכחיש שהיו לאחרונה שיבושים – נניח טיל לנתב"ג – לא ברור מאיפה הביטחון להכריז ש"זה לא רק הביטחון ולא רק הכלכלה". אגב, במהדורה של חדשות 12 צינן פישר את הטון והסתפק באמירה על "שיקולים נוספים". כרגיל, נראה שהעונש מגיע רק לצופים של עודד בן עמי.
