שעתיים אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול כי ישראל מקבלת את מתווה וויטקוף המעודכן, שאותו קיבלה בלילה קודם לכן, התפרסם דיווח סעודי דרמטי ולפיו חמאס וישראל הסכימו להפסקת אש - ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להכריז עליה תוך זמן קצר. עוד לפני שהגיע אישור לדיווח, ברצועה כבר החלו לחגוג את ההגעה להפסקת אש, וגורמים בבית הלבן פיזרו אופטימיות: "מעריכים שחמאס יסכים להצעת וויטקוף".
מקורות אמרו לרשת אל-ערביה כי הצדדים "הסכימו על הפסקת אש של 60 יום. השליח האמריקאי עודכן. טראמפ צפוי להכריז תוך שעות על פרטי הפסקת האש". אבל נכון לאמש, לדיווח הזה לא היה אישור מכל מקור אחר - ובוודאי לא אישור ישראלי. גורם מדיני אמר כי "בניגוד לדיווחים, ישראל לא מכירה הסכמה של חמאס למתווה וויטקוף", כשבמקביל קיים נתניהו דיון ביטחוני בהשתתפות שרים וראשי מערכת הביטחון, שארך כשלוש וחצי שעות.
בוושינגטון, כפי שנכתב, היו אמש אופטימיים, וגורמים בבית הלבן אמרו כי "אנחנו מעריכים שחמאס יסכים להצעת השליח וויטקוף, ואחרי שהארגון יסכים הנשיא טראמפ יכריז על כך". עם זאת, דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט הבהירה כי הפרטים אינם סגורים עדיין: "אני יכולה לאשר שהשליח המיוחד וויטקוף והנשיא הגישו הצעת הפסקת אש לחמאס שישראל תמכה בה, וישראל אף אישרה את ההצעה הזו לפני שהיא נשלחה לחמאס. אני לא אתייחס מעבר לכך, כיוון שאנחנו בעיצומה של ההתרחשות הזו כעת".
בערוץ אל-אקצא המזוהה עם חמאס דווקא שפכו מים קרים: "חמאס עדיין בוחן את ההצעה, ואין אמת בפרסומים לפיהם הושג הסכם". כמו כן, מעט לאחר הפרסום באל-ערביה הסעודי נטען כי בכיר חמאס חליל אל-חיה יקיים מסיבת עיתונאים, אבל גם דיווח זה הוכחש. לפי מקורות, חמאס צפוי לדרוש הסתייגות מסעיף שקובע הפסקת אש בת שש שעות ביום, והארגון אף חזר בו מהסכמתו להפסקת אש מלאה.
נכון לאמש, בישראל חיכו לתשובת חמאס, שגם אם היא חיובית — יעבור עוד זמן עד לסגירת הפרטים. להערכת גורמים בישראל, לאחר שייסגרו הפרטים, יעברו כמה ימים נוספים עד שנתניהו יביא את ההחלטה לאישור הקבינט והממשלה. ההערכה בסביבת רה"מ היא כי סמוטריץ' ובן גביר יתנגדו להסכם - אך לא יפרשו מהממשלה.
ההסכם המוצע, גרסה חדשה למתווה של השליח סטיב וויטקוף, יחל בהכרזה על הפסקת אש ל-60 ימים. 10 חטופים חיים ו-18 חללים ישוחררו בשתי פעימות, בתוך שבוע. במהלך ימי הפסקת האש ייערך מו"מ על סיום המלחמה, ובמקרה שתושג הסכמה ישוחררו יתר החטופים החיים והחללים. אם לא, כך לפי גורמים שמעורים בפרטים, ישראל תוכל לחזור ללחימה. אפשרות נוספת היא שהמו"מ על סיום המלחמה והפסקת האש יתארך תמורת שחרור חטופים נוספים.
אתמול בבוקר דווח כי לפי המתווה, האו"ם יחזור לחלק את הסיוע ההומניטרי לפלסטינים ולא החברה האמריקאית, וישראל תיסוג לקווים שלפני תחילת מבצע "עוז וחרב": תישאר בציר פילדלפי, אך תיסוג מציר מורג, שאותו כינה נתניהו "ציר פילדלפי 2". אולם גורם מדיני בכיר טען אמש: "בניגוד לפרסומים, בהסכם וויטקוף שהוצע בימים האחרונים לא נקבע קו ההיערכות החדש של כוחותינו, ולא אופן חלוקת הסיוע במסגרת הפסקת אש".
מבחינה ביטחונית, ישראל מוכנה לחזרה ללחימה בכל רגע. "לא נגרם נזק גדול באפשרות לאפשר לאוכלוסייה לחזור לצפון הרצועה - אין להם לאן לחזור ברפיח, וזה לא נתן לחמאס כלום", אמר אחד הבכירים. לדבריו, ישראל הוכיחה כבר כי היא מסוגלת לפנות אוכלוסיות במהירות ולשוב לעמדות התקפיות. "הוכחנו שאפשר לפנות את האוכלוסייה מיד, אם וכאשר נדרש", הוסיף.
בממשלה רואים במתווה הזה מכה לקו שהוביל סינוואר. "חמאס התקפל", אומרים בירושלים, "ואנחנו לא ויתרנו על נכסים אסטרטגיים". לדבריהם, עצם קיומה של עסקה חלקית דווקא מגביר את הסיכוי לעסקה נוספת - שכן ככל שחמאס יחזיק בפחות חטופים, כך יתמעט כוח המיקוח שלו. לפי אחד הגורמים, "החלק הראשון בעסקה יגביר את הסיכוי לחלק שני - ואולי אף להסכמה על פירוז עזה".
את האישור כי ישראל מקבלת את המתווה מסר נתניהו בפגישה עם משפחות חטופים חללים אתמול. הן הציגו בפניו רשימת שאלות, אך בני משפחות שהשתתפו בשיחה אמרו כי "היה דיון מכבד, אבל לצערנו לא קיבלנו תשובות מספקות. אנחנו לא מתרשמים שראש הממשלה מתעדף את שחרור החטוף האחרון במטרות המלחמה. לא יצאנו רגועים או אופטימיים יותר".
השאלה המרכזית שמעסיקה את משפחות החטופים היא מי ייכלל ב"רשימה" האכזרית של המשתחררים בפעימות הראשונות של העסקה, אם אכן תצא לדרך. בכיר ישראלי מסר כי הרשימה היחידה שהוגשה עד כה למתווכים כוללת את כלל החטופים, החיים והחללים. לדבריו, עד כה לא נקבעו שמות או קריטריונים לעסקה הנוכחית או לעסקה עתידית, וחמאס הם שקובעים את סדר השחרור. לדברי בכירים בישראל, נתניהו מבקש להתרחק מהכרעה ישירה בשמות, כדי שלא להיתפס כמי שפועל משיקולים פוליטיים או משפחתיים וכדי שלא יואשם בהעדפת זה על פני אחר.
בישראל יש ניסיון למצוא מנגנון אובייקטיבי שיבחר את השמות - למשל משרד הבריאות או רופאים שיעריכו את המצב הרפואי - אך אותם גופים מהססים לקחת את האחריות, לנוכח הקושי לעמוד מול המשפחות. בעבר הוזכרה עדיפות לאבות לילדים - יש ארבעה כאלה - ולחולים. אלא שכעת, אחרי 602 ימים בשבי, "כולם חולים וכולם הומניטריים", כלשון הגורם.
"מאחורי הקלעים מתנהלות סצנות קורעות לב", אמרו בכירים ישראלים. "משפחות עולות לרגל עם מסמכים רפואיים, מנסות להוכיח שהבן שלהן חייב להשתחרר. כל משפחה נלחמת על שלה, והלב נקרע".
