הסיבוב השני בבחירות הגורליות היום לנשיאות פולין יבהיר לאיזה כיוון תצעד המדינה: פרו-מערבי, אירופי וליברלי או לתקופה של אי-ודאות. שני המתמודדים, ראש עיריית ורשה הליברלי, רפאל צ'אסקובסקי, והמועמד השמרני קרול נברוצקי, צמודים כל כך בסקרים עד שאיש לא מעז לנסות ולנבא מה יהיו התוצאות.
לא מדובר רק בהשפעה פולנית פנימית אלא גם במעמד הבינלאומי שלה כחברה מרכזית באיחוד האירופי ובנאט"ו, בתקופה גיאופוליטית מתוחה על רקע המלחמה באוקראינה. תומכיו של צ'אסקובסקי טוענים שמנהיג פרו-אירופאי יחזק את מעמדה העולמי של פולין. לעומתם, תומכיו של נברוצקי מאמינים שרק שלטון שמרני יכול לשמור על הריבונות הלאומית ועל הערכים הנוצריים המסורתיים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, העניק רוח גבית לנברוצקי, אירח אותו בבית הלבן ורמז כי מדינתו תהדק את הקשרים הצבאיים שלה עם ורשה אם הפולנים יבחרו בו.
אם צ'אסקובסקי ייבחר, תוצאות הבחירות יעניקו כוח לראש הממשלה דונלד טוסק באמצעות בעל ברית שיכול לקדם את סדר היום הדמוקרטי שלו. מנגד, אם נברוצקי ייבחר, התוצאה עלולה להקשות על טוסק, שכן הוא עשוי להיתקל ביריב לעומתי שיטיל וטו על חקיקה ויסכל יוזמות ממשלתיות.
אבל המועמד שעשוי בסופו של דבר להכריע את התוצאה הוא דווקא זה שלא מופיע בפתקי ההצבעה, הימני הקיצוני סלבומיר מנצן, שסיים במקום השלישי בסיבוב הראשון עם כמעט 15 אחוז מהקולות. למרות שהודח, תומכיו, רובם צעירים, מתנגדי ממסד ואנטי-איחוד אירופי הפכו לקהל הבוחרים המבוקש ביותר במדינה ושני המועמדים חיזרו בשבועיים האחרונים אחרי קולותיהם.