נגיד בנק ישראל בעבר ואחד הכלכלנים הבולטים בעולם, סטנלי פישר, הלך לעולמו במוצאי שבת בגיל 81. פישר כיהן כנגיד בין השנים 2005 ל-2013. נחשב לבכיר הכלכלנים שכיהן בתפקיד הנגיד.
הנשיא יצחק הרצוג כתב: "פישר תרם תרומה גדולה לכלכלת ישראל, לחוסנה המרשים ולשמה הטוב בעולם. הוא היה מקצוען בעל שם עולמי, ישר דרך, עם לב זהב. אוהב שלום ורודף שלום". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר: "אנשי בנק ישראל לדורותיו ואני מרכינים ראש לזכרו של פרופ' פישר, שתרומתו לבנק ישראל ולקידום כלכלת ישראל הייתה מכרעת".
בעקבות ההודעה על מותו הגיבו בכירי המשק ורובם תיארו אותו כאחד מהכלכלנים הגדולים של דורנו. רה"מ בנימין נתניהו כתב: "סטנלי היה ציוני גדול. הוא היה כלכלן בחסד. במסגרת תפקידו כנגיד תרם רבות לכלכלה הישראלית ובפרט להחזרת היציבות בזמן המשבר הכלכלי העולמי. במהלך השנים ייצג סטנלי את ישראל בעולם בגאון בשורת תפקידים בכירים שכיהן בהם בכלכלה האמריקאית והעולמית, ובקידום שמה הטוב של ישראל וכלכלתה". יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר: "עבדנו יחד תקופה קצרה ואינטנסיבית עד שחילצנו את המשק מהמשבר שהוא היה נתון בו. הוא היה חכם, חד כתער, נדיב ומדויק. הוא התייחס לכלכלה ברצינות, אבל זכר תמיד שמאחורי המספרים יש אנשים וחלומות, והיה האיש היחיד שפגשתי שבא לעבודה עם עניבה שעליה מצוירות ג'ירפות".
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אמר עליו: "איש חזון, מורה דרך ודמות מופת של משרת ציבור. ראיתי מקרוב את תרומתו האדירה לעיצוב הכלכלה הישראלית ולעיגון עצמאותו של בנק ישראל בחקיקה היסטורית".
זכה להערכה בעולם
פישר נולד למשפחה יהודית במושבה הבריטית רודזיה הצפונית (כיום זמביה). קריאה בספרו של ג'ון מיינרד קיינס "תיאוריה כללית" הייתה מהסיבות שהביאו אותו להחליט ללמוד בבית הספר לכלכלה בלונדון (LSE). כשסיים את התואר הראשון ב-1965 הגיע לישראל לעבוד לזמן קצר. לאחר מכן השלים את התואר השני וב-1969 את הדוקטורט במכון הטכנולוגי בבוסטון (MIT) בתחום מיקרו-כלכלה בהשפעת תורתו של קיינס.
פישר כיהן כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, ובין השנים 2002 ל-2005 עבר לסקטור הפרטי וכיהן כסגן יו"ר הבנק המסחרי "סיטיגרופ", שנחשב לאחד הגדולים והמפורסמים בעולם.
ב-2005 עלה פישר לישראל, קיבל אזרחות ומונה לנגיד בנק ישראל. ב-2010 נבחר לכהונה שנייה. שיטתו הכלכלית של פישר תמכה בקפיטליזם, תחרות חופשית ותנועה חופשית של סחורות, אך בה בעת תמכה בפיקוח הדוק על מערכת הבנקים, ויצאה נגד משקים מונופוליסטיים ובירוקרטיים הנשלטים על ידי מעטים.
ב-2010 זכה בשלושה פרסים חשובים ולשבחים רבים שציינו את המדיניות המוניטרית שדגל בה במהלך המשבר הפיננסי העולמי (2008-2009), ועל הצלחתו לשמור על יעד האינפלציה ולחלץ את המשק הישראלי מהמשבר. בין 2014 ל-2017 כיהן כסגן יו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב.
פרופ' פישר נחשב לאחד הכלכלנים המובילים בעולם בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21. הוא כתב יותר מעשרה ספרי כלכלה שזכו להערכה רבה, וכמו כן פירסם שורה של מחקרים שנלמדו באוניברסיטאות בכל העולם. פישר היה נשוי לרודה פישר (לבית קיט) עד למותה ב-2020. לבני הזוג שלושה ילדים.
