לצד הגשת רצועת אקטואליה לילית וחלטורות כמו הספיישל עם אביב גפן, אברי גלעד נושא בשנתיים האחרונות גם בתפקיד הרב של קשת: כמעט מדי חג הוא פותח שולחן, מארח תמהיל מדוקדק של אנשי השעה וסלבס (בדגש על זיקה לקשת, מחדשות ועד ריאליטי), מתבל בדרשות ברוח המועד ואפילו עורך חופה, מה שמקנה לאירוע ארומה של "משמעות" ולא סתם "המעגל" של דן שילון בלבוש חגיגי.
גלעד מייצג את כל מה שקשת זקוקה לו במשדרים הללו, שעלותם אפסית וקהל היעד שלהם הוא צופים וצופות שלא נרתעים מהטפות מוסר לצד הקפה ועוגת הגבינה בתום ארוחת החג. הכוונה היא לא רק להיותו מגיש עם ניסיון של 200 שנה בראיונות אקלקטיים, אלא בעיקר לפרופיל הפוליטי והתרבותי: איש ימין לאומני אך לא ביביסט, שמקיים אורח חיים חילוני אבל גאה בזיקתו ליהדות, ובמיוחד מישהו שמרגיש בנוח בתוך הפרדוקס של קיום משדרי מסורת נימוחים בערוץ שנשלט פיזית ורוחנית על ידי "הזמר במסכה" ו"רוקדים עם כוכבים".
לפני שנים, כשגלעד לא היה חלק מהמשפחה, ב"ארץ נהדרת" עלו על הקטע עם הביטוי שהודבק לו: "מגעיל ומעולה". היום זאת הגדרת התפקיד של גלעד בערבי חגים: לנוע בחלקלקות בין שיחות עם שורד שבי ומשפחה שכולה לצד עדכונים על המתחולל בחייהם של שיר אלמליח ודוד דביר, וכמובן לעודד התבוננות פנימית ו"תיקון של המבט" תוך כדי חלוקת הוראות לקהל הקדוש כיצד להתנהג. כמו הכלאה משתלמת בין ההתנשאות של סיון רהב-מאיר לבין הנגישות של חיים אתגר.
אולם נדמה שמה שבאמת קשת צריכה מגלעד, וזה נכון לא רק לערב החג, נעוץ בסטטוס שלו כ"איש תקשורת" (ז'אנר שמאפשר עבודה בפלטפורמות עיתונאיות מבלי להתחייב לכללים שמנחים עיתונאים): אחד, שבניגוד לעמיתיו החמוצים, מסוגל להבחין בחצי הכוס המלאה ולברך עליה. בדרשת הפתיחה הוא הסביר בסגנונו המדושן ש"אצלנו קוראים לזה 'עלייה לראיית הַיֵש'". לא ברור מה פירוש "אצלנו" (בבית? בעדה? בלימודי ימימה?), אבל גלעד המשיך והכריז שעלינו "לראות את היש במה שמתרחש" וגם ש"למרות הכל, יש חיבורים יותר מניתוקים. יש חיבורים! למרות שמתנתקים עובדים שעות נוספות עם המוגזמוּת וההגזמות שלהם".
משום מה, כשגלעד אמר "המוגזמות וההגזמות שלהם", המצלמה התמקדה בפניה הנבוכות-קמעה של מיכל פעילן מחדשות 12, הכתבת ש"המוגזמות וההגזמות" לא זרות לדמותה הטלוויזיונית והדיגיטלית, בטח אחרי שהפכה את סיקור החטופים והחטופות למפעל של פופוליזם וחשיבות עצמית. והנה, רגע נהדר של בימוי יצר תחושה כאילו פעילן שמעה מה גלעד חושב עליה והראתה בחזרה מה דעתה עליו. תיקון לא יצא מזה: מקסימום תיקו.
בקטנה
אם בערוץ הספורט החליטו לשבץ מרתון "בובה של לילה" בשידורי החג, אפשר היה לגלות רגישות ולבחור פרקים שלא כללו בדיחות (מלכתחילה לא מבריקות במיוחד) על גדי קינדה ז"ל. בכל זאת, ייתכן ש-11 הימים שחלפו מאז מותו הטרגי של הכדורגלן עונים על ההגדרה של "מוקדם מדי".
