במשך שלוש שנים השתתפו חולי סרטן המעי הגס בתוכנית ספורט מובנית שכללה בין השאר אירובי, מכשירי כוח ומכשירי שיפוע שונים. לאחר שמונה שנים, האנשים שהיו תחת פעילות גופנית מובנית לא רק הפכו פעילים יותר מאלה בקבוצת הביקורת, אלא גם סבלו פחות מסרטן. לאחר חמש שנים, לחולים בקבוצת הפעילות הגופנית היה סיכון נמוך ב-28 אחוז להישנות המחלה או גידול סרטני חדש, בהשוואה לאלו בקבוצה השנייה. כמו כן, שיעור מקרי המוות, מכל סיבה, שנרשם כעבור שמונה שנים בקבוצת המתאמנים, ירד דרסטית ב-37 אחוז לעומת אלו בקבוצת הביקורת.
כך מגלה מחקר בינלאומי ראשון מסוגו שתוצאותיו פורסמו בכתב העת המדעי-רפואי החשוב "The New England Journal of Medicine" והוצגו בכנס האונקולוגי החשוב בעולם ASCO שנערך בשיקגו. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הרפואית שבה יש הוכחה חדה לכך שפעילות גופנית מונעת מוות מסרטן והישנות של המחלה – בשיעור שעולה אפילו על תרופות רבות.
המחקר החדש שנערך בשש מדינות השווה בין אנשים שנבחרו באופן אקראי לתוכנית פעילות גופנית לבין אלה שקיבלו במקום זאת חוברת חינוכית. החוקרים עקבו אחר 889 חולים לאחר שנותחו בגלל סרטן המעי הגס והשלימו טיפול כימו מונע. למחצית ניתן מידע המקדם כושר ותזונה. האחרים עבדו עם מאמן, נפגשו כל שבועיים במשך שנה, ואז מדי חודש במשך השנתיים הבאות.
המחקר נוהל ב-55 מרכזים בשש מדינות, בין השנים 2009-2024. מבין המשתתפים: שמונה ישראלים בגילי 60-78. המחקר בישראל נערך במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), בהובלת ד"ר נירית ירום, מנהלת יחידת כימותרפיה במכון האונקולוגי ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב. "התוצאות מאוד מרשימות", אמרה בראיון ל"ידיעות אחרונות". "עצם זה שפעילות גופנית הצליחה להפחית את הסיכוי להישנות המחלה, ולהעלות את ההישרדות של החולים, זה דבר מאוד מרשים".
ד"ר ירום מציינת כי מדובר במחקר שנוהל על ידי רשות המחקר של קנדה, ולא על ידי חברות פארמה כאלה ואחרות. "ספורט היום זה דבר מאוד נגיש. העתיד לדעתי הוא במרפאה, שם חלק מהתשתיות כבר קיימות", הסבירה ד"ר ירום.
