הרצח של ילנה גאלובסקי ביום שני בידי בן זוגה בדירתם בבת-ים הוא חוליה בשרשרת ארוכה של נשים שנרצחו בידי קרוב משפחתן. גאלובסקי היא האישה ה-15 שנרצחה מתחילת השנה על ידי מי שבטחה בו יותר מכל.
"רצח בזוגיות לא קורה בגלל רגע של איבוד שליטה. כמעט תמיד הוא מתוכנן וקודמת לו מסכת של ניסיונות שליטה בבת הזוג", אומרת לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה. "אפשר לנבא אלימות ולהציל חיים. חובה להכיר את תמרורי האזהרה".
העובדה שלא מדובר בדרך כלל במעשה אימפולסיבי הופכת את צעדי המניעה שעשויים לצמצם את התופעה לחשובים במיוחד, ואת היעדרם למחדל שגובה מחיר כואב.
כך למשל במקרה של קידום חקיקה שתאפשר העברת מידע בין משרד הבריאות למשטרה במקרים שבהם נשקפת סכנה לסביבתו של אדם שאושפז על רקע נפשי: טיוטת התיקון לחוק שיאפשר את העברת המידע חרף החיסיון הרפואי ממתינה כבר שנים במשרד הבריאות, אך אינה מקודמת. בדיון שנערך בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת תירץ משרד הבריאות את הסחבת בכך שהעובד האחראי לקידום החוק היה במילואים. "אין מחלוקת על חשיבות קידום החוק", אומרת טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים. "מדובר בתיקון הנוגע לחיי אדם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי מדובר בנושא מורכב וכי "גובש תיקון לחוק, והמשרד פועל מול המשרדים השותפים על מנת להביא אותו לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה".
יותר כלי נשק, פחות פיקוח
כשל נוסף נוגע לגידול המסיבי במספר הרישיונות להחזקת נשק שמקודם בידי המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר. בזמן שמספר מחזיקי הנשק, רובם המכריע גברים, ממשיך להאמיר, התיאום הנדרש בין משרד הרווחה לבין אגף כלי הירייה עודנו חלקי ביותר.
אמנם בשבועות האחרונים מקודמת הצעת חוק שנועדה להחיל על העובדים הסוציאליים חובת דיווח במצבים שבהם נשים מספרות כי לבני זוגן יש נשק, אולם בארגוני הנשים אומרים שזה לא מספיק ודורשים שאדם המבקש להוציא רשיון נשק יצטרך להציג אישור ממשרד הרווחה על כך שלא קיימת אינדיקציה לחשש מאלימות במשפחה, בדומה לדרישה להוכיח היעדר עבר פלילי.
אך נראה שהצורך העמוק ביותר נוגע להעלאת מודעות אצל הנשים עצמן ואצל סביבתן: לסימנים המקדימים, למענים האפשריים ולסכנות שבדרך. "אלימות במשפחה נמצאת בכל מקום, לא רק אצל מה שנהוג לכנות 'משפחות הרווחה', וכך צריך להתייחס אליה", אומרת מלי אורגד, מנהלת שירות טיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר במשרד הרווחה, "חשוב מאוד לדבר על תמרורי האזהרה, כי אישה לא תמיד יודעת שהיא בסיכון. ככל שתהיה מודעות גדולה יותר לנושא והבנה שחשוב להתייעץ עם גורמי מקצוע – אפשר יהיה להתריע ולמנוע".
אורגד מסבירה כי בניגוד לדעה הרווחת, התשובה של משרד הרווחה אינה רק מקלטים לנשים שחוו אלימות וכי קיים טווח רחב של מענים – בשלבי האיתור, הטיפול ומניעת האלימות. "שמנו לנו כיעד לפתח תוכניות התערבות רבות ומתקדמות עבור נשים, גברים וגם ילדים שנמצאים במערכות יחסים אלימות, כדי לסייע לכל אחד לצאת ממעגל האלימות", היא אומרת. כך למשל כבר בשלב שבו קיים חשש או חשד מפני מערכת יחסים שעלולה להתדרדר לאלימות ולסכנה, עומד לרשות הנפגעות והנפגעים שאלון אנונימי (i-risk) שבודק את רמת הסיכון של הנפגע וכולל המלצות להמשך הטיפול.
טיפול גם לגברים הפוגעים
מענה נוסף הוא מרכזי "אלומה", המציעים טיפול רב-תחומי לנפגעי אלימות במשפחה – באמצעות עובדים סוציאליים, אנשי סיוע משפטי ועוד. אלא שההיצע עד היום היה חלקי למדי – וכלל מרכז בבית-שמש (שהוקם ב-2023), ובעכו (הוקם ב-2021). מרכז ראשון באזור המרכז הוקם לפני כשבועיים בראשון-לציון, ומרכז נוסף צפוי להיפתח בבאר-שבע.
בחודש שעבר הוקם בטירת-הכרמל מרכז המתמקד בגברים במצבי משבר. "המרכז הוקם מתוך הבנה שאי-אפשר לטפל בנשים מבלי לטפל גם בגברים", מסבירה אורגד, "לגבר פוגע כנראה יש היסטוריה קשה משל עצמו. יכול להיות שהוא עצמו נפגע. יכול להיות שאבא שלו פגע בו. אנחנו רוצים להביא גם את הגברים למרכז הטיפולים ולהראות להם דרכים נוספות להתמודדות, כאלה שלא ישפיעו לרעה על הזוגיות ועל המשפחה".
לצד מרכזי הטיפול, בשנים האחרונות פותחו תוכנית הגנה לנשים שהוכרו כמאוימות בידי בן זוגן. תוכנית "סיירת מיכל" שפיתח פורום מיכל סלה זוכה למימון משותף של משרד הרווחה, ובזכותה נשים שקיבלו הכרה זכאיות ללחצן מצוקה המזעיק חברת אבטחה פרטית במקרי חירום ולשירותים נוספים שנועדו להרתיע את הגורם המאיים.
בשנה שעברה נרשמה עוד פריצת דרך – חוק האיזוק האלקטרוני המאפשר לבית המשפט להטיל פיקוח אלקטרוני על גברים שהתבצעה לגביהם הערכת סיכון, כאמצעי הגנה כלפי נשים מאוימות.
לצד חשיבותו של החוק, בפורום מיכל סלה מזהירים כי בהיעדר מודעות לנושא – של בתי המשפט ושל הנשים עצמן – השימוש באמצעי זה עדיין נמוך מאוד. לפי נתוני הפורום, מאז כניסת החוק לתוקף ב-2024 בית המשפט הורה לרווחה לבצע 43 הערכות סיכון בלבד, מתוכן בוצעו עד כה 26 הערכות בפועל ועוד שלוש בתהליך הכנה.
עד כה אושרו רק לתשע נשים צווי הגנה עם פיקוח אלקטרוני, ועוד 11 מחכות להחלטת בית משפט, "כמות נמוכה בהרבה מהמכסה, ובוודאי מהצורך בשטח", מזהירים בפורום. אורגד מוסיפה כי בתקופה האחרונה נוקטים במשרד הרווחה צעדים שמטרתם "העלאת מודעות בקרב שופטים כדי שידעו שהם יכולים להשתמש בכלי הזה, שנכנס לשימוש רק לאחרונה".
"אלימות במשפחה נמצאת בכל מקום, לא רק אצל מה שנהוג לכנות 'משפחות הרווחה', וכך צריך להתייחס אליה. ככל שתהיה מודעות גדולה יותר והבנה שחשוב להתייעץ עם גורמי מקצוע – אפשר יהיה להתריע ולמנוע"
