רוח שטות מחויכת נחה על תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים, בדיון שקיימו ב-12 במארס 2024. חבורת הנשים והגברים שמרכיבים את המוסד הזה – שבמשך יותר משנתיים עומד בלב הסערה שהפכה את החברה הישראלית על ראשה – הצליחה להתעלם לרגע קצר מהמחלוקת המקצועית, מהיריבות הפוליטית, מהפערים האידיאולוגיים, מהאיבה והמשטמה, וחלקו זה עם זה רגע אנושי בנאלי. זה קרה כשנציגת האופוזיציה, ח"כ (יש עתיד) קארין אלהרר, שאלה את שר המשפטים יריב לוין אם הוא נהנה בתפקידו.
בתגובה ביקש השר שדבריו יירשמו בפרוטוקול והצהיר: "אינני נהנה". הוא הזכיר את עברו כשר התיירות וסיפר: "כשהייתי ילד הייתי בדנמרק. היה שם פאב ומולו הייתה כנסייה. אנשים היו יושבים שישה ימים בשבוע בפאב, וביום ראשון היו יושבים בכנסייה. הם היו אומרים שתמיד טוב יותר לשבת בפאב ולחשוב על הכנסייה, מאשר לשבת בכנסייה ולחשוב על הפאב. אז אותו דבר. תמיד טוב לשבת במשרד התיירות". אלהרר גיחכה: "אז תעבור לשם". לוין לא הסתיר את צחוקו: "אפשר לקדם".
האולטימטום של שר המשפטים
כך, מתברר, נראים דיוני הוועדה לבחירת שופטים בישראל גם ברקע המהפכה המשפטית: יש בהם מריבות, סיעור מוחות, ויתורים, התעקשויות, משא ומתן, עצבים וגם התבדחויות. המציאות הזאת עולה מפרוטוקולים של שלושה דיונים שהתקיימו באביב שעבר, ומתפרסמים כעת לראשונה ב"ידיעות אחרונות". יותר משנה חלפה מאז, ובמהלך התקופה מונו 196 שופטי מחוזי ושלום (על מינוי שופטים לעליון אין הסכמה מן הסתם). עד כה סירב השר לוין, המשמש כיו"ר הוועדה, לחתום על הפרוטוקולים בטענה שחלקים מהותיים בתמלול לא נכללו. כעת, אחרי שחתם עליהם, הם מתפרסמים כאן בהתאם לחוק בתי משפט, שעל פיו לא מוצגים לציבור שמות השופטים שלגביהם התנהלו הדיונים.
כבר בתחילת אותו דיון, במארס 2024, כחמישה חודשים מפתיחת מלחמת חרבות ברזל, הצהיר השר לוין שהוא יכנס את הוועדה רק אם ייבחרו שופטים "בהסכמה רחבה" - שם קוד למסלול שעוקף את שיטת הרוב הרגיל (שעל פי לוין נוצל תמיד לסיכום בין נציגי השופטים, האופוזיציה, ועורכי הדין). המשמעות לדרישת לוין היא שלכל אחד מהצדדים יש אפשרות לווטו על כל מינוי.
שופטי העליון בוועדה טענו שמדובר בהנחתה שמנוגדת לחוק, אבל נאלצו להסכים לתכתיב השר, כדי לצמצם את המחסור המשווע בבתי המשפט: כמעט רבע ממצבת השופטים בישראל לא היה מאויש באותם ימים. התוצאה היא שכל 196 המינויים מאז מארס 2024 נקבעו במסגרת הסכמות ודילים: אתה תאשר מועמד שלי, בתנאי שאינו שנוי מדי במחלוקת מבחינה אידיאולוגית או פוליטית, ואני אאשר לך בהתאם.
תשעת חברי הוועדה שהשתתפו בדיונים הם שלושת נציגי הקואליציה (היו"ר לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר); נציגת האופוזיציה (ח"כ אלהרר); נציגי השופטים (ממלא מקום נשיא העליון דאז עוזי פוגלמן, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז); ונציגי לשכת עורכי הדין (עוה"ד יונית קלמנוביץ' ומוחמד נעאמנה).
על פי החוק די בחמישה מתוך תשעת חברי הוועדה כדי לבחור שופט שלום או מחוזי, מה שהעניק רוב יציב לשופטי העליון, שנתמכו בדרך כלל בשני נציגי לשכת עורכי הדין. דרישת לוין, שהחליט לשים לכך סוף, עוררה ויכוח נוקב באותו דיון.
השר לוין: "אני קבעתי כלל. הודעתי על זה שאין מצביעים בזמן מלחמה על משהו שהוא לא בהסכמה".
עו"ד קלמנוביץ': "זה גם לא בחוק".
השר לוין: "אני יושב ראש הוועדה ואני אומר לך שאני חושב שבעת הזאת אנחנו צריכים להגיע להסכמות".
מ"מ הנשיא פוגלמן: "השר, ברשותך, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שבהיעדר הסכמה, יש חובה לקיים הצבעה. אי-אפשר לשתק את פעולת הוועדה".
4 צפייה בגלריה
פוגלמן: בהיעדר הסכמה, יש חובה לקיים הצבעה. אי־אפשר לשתק את פעולת הוועדה | צילום: שלו שלום
השר לוין: "אף אחד אינו משתק".
עו"ד קלמנוביץ': "אבל ניהלנו שיחה של שעה. לא הגענו להסכמות".
השר לוין: "אז לא הגעתם להסכמות. איני מתכוון לסטות מהכלל".
עו"ד קלמנוביץ': "יש לך סמכות לקבוע סדר יום, אבל החוק אינו מעניק לך סמכות לקבוע איך תנוהל הישיבה. זה המנדט של הוועדה".
השר לוין: "אני מבקש שיירשם לפרוטוקול: לפחות מכירים בסמכותי לקבוע סדר יום. היה שווה לבוא היום".
הדילמה: מועמד מפורום "קהלת"
ב-7 באפריל 2024, כשהוועדה דנה בבחירת שופטי שלום בירושלים, עלתה מועמדותו של היועץ המשפטי של פורום "קהלת", עו"ד אריאל ארליך (שמו לא מוזכר במפורש בפרוטוקול בשל חיסיון). בחירתו לא אושרה באותו יום, אלא רק כעבור שנה, אולם בין חברי הוועדה התגלע ויכוח בשאלה אם חבר בגוף בעל אוריינטציה פוליטית מובהקת יכול להיבחר לכהונת שופט. ההקשר מובן: פורום "קהלת" סייע בניסוח הרפורמה המשפטית שמקדמת הקואליציה.
השר לוין: "טוב שהדיון הזה מתקיים. הוא עוסק בשאלה עקרונית. הרפורמה המשפטית היא דבר שאני עובד עליו, מנסה לקדם אותו, 20 שנה, הרבה לפני שהכרתי את אנשי פורום 'קהלת'. לאחר כמה שנים הכרתי את עו"ד אביעד בקשי (איש הפורום ומועמדו של השר לעליון – ט.צ) והחלפנו דעות. נעזרתי בו לא מעט, וכאשר החלטתי שאני רוצה להוביל את המהלך הזה, בהחלט התייעצתי ונעזרתי, בעיקר בבקשי, ואני מניח שהוא רתם לעניין הזה את המערכת.
הם חיברו ניירות עמדה, התייעצתי איתם, הכל בסדר. הם לא יזמו, הם לא הובילו, וגם האחריות היא לא עליהם. אבל הם בהחלט היו שותפים חשובים לחשיבה ולפעמים גם לעבודת הניסוח. מערכת המשפט היא של כולם, לא רק של מי שחושבים שהרפורמה היא נזק, או שאם מישהו, זו העמדה שלו, צריך להרחיק אותו מאולמות השיפוט. גם אינני מכיר דבר כזה 'צינון'. אני חושב שזה הפוך. סוף-סוף להראות שנכנס למערכת מישהו עם דעות שונות מהזרם המרכזי".
הדיון הזה, כחצי שנה אחרי 7 באוקטובר, התקיים בתקופה שבה סברו רבים במערכת הפוליטית ובציבור שהרפורמה המשפטית הוקפאה. דברי לוין עוררו את נציגי האופוזיציה בוועדה. "מבחינתך יש הודאה שרוצים לחזור לרפורמה", העירה ח"כ אלהרר.
השר לוין: "לא שרוצים לחזור לרפורמה. יש ביטחון מלא שזה יחזור, כי יש בציבור שיעור עצום שזה בוער בו".
עו"ד קלמנוביץ': "מההתרשמות שלי בוועדות שקיימנו עד היום, המינויים שלנו מייצגים קשת מאוד רחבה וכוללת של הציבור הישראלי. ערבים, נשים, חילונים, חרדים, דתיים".
השר לוין: "ומי שאינו תומך ברפורמה".
עו"ד קלמנוביץ': "יש כאן הרגשה של סטנדרט כפול. מועמדים שמדורגים בתחתית הרשימה ומקודמים לראש שלה רק כי הם מדברים ל'בייס'".
השרה סטרוק: "אני מרגישה ממש מרומה. לא שמישהו רצה לרמות אותי, אבל אני סוג של רימיתי את עצמי. לא היה דבר קל ופשוט יותר מבחינתי מאשר לפסול שופטים בגלל ההשתייכות האידיאולוגית שלהם, ולא עשיתי את זה פעם אחת".
4 צפייה בגלריה
סטרוק: פעם אחת לא פסלתי שופטים בשל ההשתייכות האידיאולוגית שלהם | צילום: אלכס קולומויסקי
ח"כ אלהרר: "את צוחקת? לא עשית את זה?".
עו"ד קלמנוביץ': "'שופטים שהם לא לאומנים מספיק, לא לאומיים מספיק'".
השרה סטרוק: "זו חזרה על טקסט מעוות. אני אזכיר שישבנו בוועדת משנה והגיעה שופטת שקארין אמרה 'היא הקלה עם גננות מתעללות'. וקארין ראתה בזה דבר שיקשה מאוד לבחור בה, משום שבעיניה - ואגב גם בעיניי - גננות מתעללות זו מכת מדינה. באותה מידה אני אמרתי את מה שאמרתי על שופט שאינו יודע לפסוק נכון מול מתפרעים בשומר חומות או מול מסיתים באירועי טרור".
עו"ד נעאמנה: "את מסתכלת בעיניים של פוליטיקאית או של משפטנית?".
השרה סטרוק: "אני בקלות יכולתי למדוד בסרגל אידאולוגי... לא עשיתי את זה בקשר לאף אחד".
אחרי שבגלל התנגדות השופטים, האופוזיציה ונציגי לשכת עורכי הדין למינוי ארליך, החליט השר לוין לא להעלות את שמו להצבעה, אך במקביל הוא גם לא העלה להצבעה אף שופט שלום בירושלים. מ"מ הנשיא פוגלמן דרש להצביע לפי המתכונת החוקית – רוב. לוין התעקש על "הסכמה מלאה" בלבד, והשופטים כעסו.
מ"מ הנשיא פוגלמן: "אני כבר פעם שלישית מביע את דעתי שצריך לקיים הצבעה".
השר לוין: "אני מבין שאתם רוצים לדרוס. אלה לא הכללים וזה נוגד את ההודעה שהגשתי לבג"ץ... להסכים למינויים עכשיו בשלום בירושלים... זה מעמיד אותי במקום שאינני מוכן בשום פנים להיות בו, שהוטל וטו על בן אדם רק בגלל הדעות שלו. אני רוצה לפרוטוקול: לא הוטל וטו על אף אדם, הוטל וטו על עיקרון שבן אדם שמגיע מארגון שנוי במחלוקת, שצבוע בצביון פוליטי, לא יוכל להיבחר ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא. אתם עשיתם מעשה שחסם את היכולת להגיע להסכמות".
מ"מ הנשיא פוגלמן: "אנחנו, השופטים, הולכים לפי מינויים מקצועיים".
השר לוין: "אז בואו נמנה רק לפני הרשימה של הנשיאים".
השופט סולברג: "השטח זועק למינויים. חייבים לעשות את זה".
הישיבה הסתיימה במינויים בהסכמה רחבה, אבל לבתי משפט אחרים.
