בשולי חוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון בעניין הליך המינוי הרצוי למועמדו של ראש הממשלה לתפקיד ראש השב"כ, דוד זיני, הוא ייחד סעיף נפיץ שמוען היישר לתשומת ליבו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס ולציבור. הסעיף מהווה קצה קרחון לעימות מתמשך, עקרוני וכוחני המתנהל בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין לשכת ראש הממשלה, על אודות מוקד, היקף ובלעדיות סמכות הייעוץ הממלכתי למדינה.
וכך כתב לימון: "אבקש להתייחס למכתבו של מזכיר הממשלה, שנשלח אתמול לתנועה לאיכות השלטון בנושא הנדון. במכתב נטענו, בין היתר, טענות משפטיות שונות, על ידי מי שאיננו מוסמך לספק ייעוץ משפטי. מדובר בתופעה קלוקלת, המנוגדת לדין ולמנהל התקין, ואשר עליה התריע הייעוץ המשפטי לממשלה לא אחת. התוצאה של הסתמכות על חוות דעת משפטיות שגויות של מזכיר הממשלה היא עיכובים מיותרים בהליכים ממשלתיים, כדוגמת הליך מינויו של ראש שב"כ חדש".
1 צפייה בגלריה
מימין: לימון. הסעיף הנפיץ, פוקס. זועם בטוויטר, הרצוג. כמו אצל אבא
(צילום: אביגיל עוזי, יואב דודקביץ, נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת)
העימות החזיתי מול פוקס קיבל פומבי עוד בינואר בשנה שעברה, אז כלל מ"מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס עוזי פוגלמן, במסגרת בג"ץ בחורי הישיבות, פרק מיוחד לעצמאות ולמרכזיות חוות הדעת של היועץ המשפטי כלפי הממשלה. הוא אותת שהעליון לא יעניק גיבוי לניסיונות לעקוף את מוסד היועץ, באמצעות הסתייעות ב"יועצים מטעם".
באוגוסט שיגרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מכתב לנתניהו, שבו היא האשימה את ממשלתו ב"שיבוש תהליכי עבודת הממשלה". היא הפנתה אצבע לחוות דעת משפטית של פוקס "בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני, שניתנה בחריגה מסמכות". מקורות המצויים בנושא אמרו כי "מדובר בהחלטה ביטחונית סודית ביותר הקשורה למלחמה, שהייתה בעלת משמעויות מרחיקות לכת".
מיארה כתבה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בהליכי עבודה משובשים. וזאת מבלי שקדמה להם עבודת מטה מקצועית תוך העברתן להתייחסות הגורמים הרלוונטיים, בסמוך לישיבות הממשלה או במהלכן, באופן שאינו מאפשר לגורמי מקצוע וכן לשרים למלא את תפקידם וחובותיהם ואף בהסתמך על חוות דעת משפטית של מי שאינו מוסמך לכך, גורם פרטי או מזכיר הממשלה".
מיארה ציינה כי התריעה בעבר על שיבוש הליכי העבודה בממשלה ועל "פרימת הכללים" המסדירים את עבודת הממשלה. "לאחרונה הגיעו הדברים לנקודת ציון. כך למשל התקבלה החלטת ממשלה בניגוד לדין, שביקשה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שצעדי הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות ומימונם חוקיים. בית המשפט העליון ביטל החלטת ממשלה זו".
היועצת הזכירה כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת משפטית של גורם פרטי או של מזכיר הממשלה כבסיס לקבלת החלטות. "הם אינם מוסמכים לקבוע את גדרות הדין לרשות המבצעת ואם היא פעלה כדין. העיקרון הוא כי מזכירות הממשלה נדרשת לפעול באופן מקצועי ולהבטחת תקינות פעילות הממשלה. יש להחזיר את הדברים למסלולם ויפה שעה אחת קודם".
*
פוקס, איש ימין מובהק, הוא משפטן מנוסה, בעיקר בתחום המינהלי והחוקתי, היה עותר ותיק לבג"ץ ובעל דעות לעומתיות לזרם המשפטי המרכזי. מעבר למעורבותו הדומיננטית והלהט שלו כמזכיר הממשלה, פוקס משמש גם כאיש אמון ויועץ מרכזי בענייניו המשפטיים-פוליטיים של נתניהו, ויש הרואים בו יועץ משפטי אלטרנטיבי ואולי מועמד לתפקיד, אם וכאשר מיארה תודח. מבקריו טוענים כי הפך את משרת מזכיר הממשלה האחראי על תקינות עבודת הממשלה, למשרה פוליטית והוא עוסק בסיוע לשרידות הפוליטית של ממשלת נתניהו.
למרות שאינו הגורם המוסמך לכך, פוקס חיבר חוות דעת לעומתית ליועמ"שית בעניין חוק הגיוס והגיע לישיבת ועדת חוץ וביטחון לסנגר על עמדת הממשלה. הוא גם זה שסיפק לממשלה חוות דעת משפטיות שגויות בנוגע להליך פיטורי ראש השב"כ, אשר נדחו על ידי בית המשפט העליון.
אבל פוקס בשלו. פרוטוקול ישיבת הממשלה מספר ימים לאחר מכתבה של מיארה מגלה כי שרים התייצבו לצידו והתייחסו לטענה נגדו כ"שיטה למנוע מהממשלה לממש את מדיניותה". עוד נאמר בפרוטוקול כי מזכיר הממשלה מוסיף כי "הוא אינו מפיק שום חוות דעת משפטיות, אך בהחלט מגיב לייעוץ שהממשלה מקבלת, מקשה קושיות ועומד על הבעייתיות שבכל נושא לגופו. הטענה שאסור אפילו להגיב ליועץ היא מופרכת ורק מבטאת הודאה של היועץ בבעייתיות של קביעותיו".
לפני כשבועיים, אחרי החלטתה של מיארה לאסור על נתניהו לעסוק במינוי ראש שב"כ חדש "עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך", הביא פוקס את זעמו לזירה הפומבית. "היועמ"שית פועלת ללא מעצורים, בחוסר סמכות, ללא מקור בחוק או בפסיקה. היא לא מפרשת את הדין, היא ממציאה אותו!" צייץ פוקס בטוויטר. "היועמ"שית פיתחה שיטה לפיה היא אינה מסתפקת בפסקי הדין הקיצוניים של בג"ץ, אלא רואה בהם נקודת זינוק לנגיסה הבאה שלה בסמכויות הממשלה".
תפקיד מזכיר הממשלה, חשוב לציין, הוא מקפצה לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. רבים ממזכירי הממשלה פנו לאחר מכן לפוליטיקה – הנשיא יצחק הרצוג, דן מרידור, גדעון סער וצבי האוזר. שני מזכירי ממשלה התמנו ליועצים משפטיים לממשלה – אליקים רובינשטיין ואביחי מנדלבליט. מה שמלמד שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בעימות הזה.
*
בראיונות החגיגיים ליום העצמאות יצא נשיא המדינה יצחק הרצוג בקריאה לחתור ולהגיע לסיום מוסכם של משפט נתניהו. באחרונה פנו גורמים שונים מעולם האקדמיה לנשיא במטרה למצוא נוסחה משפטית ובעיקר ציבורית שתאפשר לו להניע מהלך שכזה, שגם תכבד את עקרון השוויון בפני החוק, ובעיקר תפעל להנמכת הלהבות החברתיות והפוליטיות. האישים שפנו לנשיא לאחרונה סבורים שגם הנשק החזק שבידיו - מוסד החנינה – צריך להישקל.
לצורך הנעת חנינה חייב הנאשם, נתניהו, להגיש בקשה וזה עוד לא קרה. בהיבט זה יש להרצוג שתי חוזקות. משפטית הוא מוסמך על פי פסיקת בג"ץ להעניק חנינה גם בטרם הרשעה. והשנייה, ההערכה שבג"ץ צפוי שלא להתערב בשיקול דעת הנשיא.
אין ספק שהעלאת היוזמה מחדש קשורה גם לתחילת החקירה הנגדית של נתניהו ששמה אותו במקום נוח פחות, כמעט לפני נקודת האל-חזור של המשך המשפט. במערכת המשפטית אומרים – כל הסדר תלוי רק בנתניהו. במהלך משפט האלפים פנו שופטי נתניהו לצוות התביעה בבקשה לשקול הליך גישור פלילי מול צוות ההגנה במטרה לגבש הסדר טיעון. מיארה נוהגת לומר שדלתה פתוחה תמיד לשם גיבוש הסדרי טיעון ראויים ולכן גישור להשקפתה מהווה הסחה ומתכונת לסחבת מיותרת. הרצוג ניסה מספר פעמים לגשש מאחורי הקלעים, במטרה לסיים את המשפט למען הורדת הלהבות. לשיטתו, משפט נתניהו אינו משפט מכונן שלא ניתן להתפשר לגביו. הוא גם יודע שממילא הרשעה או זיכוי של נתניהו, יתקבלו על ידי חצי מהציבור ויידחו על ידי החצי השני.
הרצוג היה סטודנט צעיר למשפטים באמצע שנות ה-80 כאשר אביו, הנשיא המנוח חיים הרצוג העניק חנינות לבכירי השב"כ דאז בפרשת "קו 300". מטרת הרצוג האב דמתה למטרה עכשיו, הפסקת "מחול השדים" הפוליטי שחולל קרע חברתי ומשפטי. למרות המחלוקת הציבורית אז, היום רואים את ההישג שבחנינות - הלהבות ירדו, השב"כ הפיק לקחים ועבר שיקום.
בין אם מדובר בגישור, הסדר טיעון או חנינה, הכל קם ונופל על עניין אחד - שאלת הקלון. הודאה בעבירות קלון מסלקת את נתניהו בן ה-75 מהחיים הפוליטיים כמעט לצמיתות. לזה אינו מוכן וגם לא תומכיו. בינתיים נזרקו לעבר הרצוג ההצעות הבאות - נתניהו יודה (לא בשוחד) ויעזוב מיד את החיים הפוליטיים, אך יורשה להתמודד בבחירות הבאות; נתניהו יסיים את כהונתו (אם ממשלתו תחזיק מעמד עד 2026) ויתחייב שלא להתמודד בשנים הקרובות; נתניהו יתחייב להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המלחמה, יגנוז את המשך החקיקה המשפטית ומקביל יתחייב להקים ועדה ציבורית לבדיקת הדרכים לשקם את המשבר בין הפוליטיקה לבין מערכת המשפט.
