ההחלטה של משטרת קנדה לחשוף שהיא מנהלת כבר יותר משנה חקירה סמויה נגד חיילים יהודים וישראלים שנלחמו בעזה בחשד לפשעים נגד האנושות, נוסף על ההחלטה של משרד ההגנה של ספרד להשעות את רישיון הייצור של טילי נ"ט מתוצרת רפאל בספרד - מה שהביא למעשה לביטול חוזה בשווי 310 מיליון דולר - לא צריכות להפתיע אף אחד. הן באות אחרי ההצהרה המשותפת של צרפת, בריטניה וקנדה שאיימו בסנקציות. הן באות אחרי הביקורת החריפה מצד קנצלר גרמניה שתקף את ההתקפות של ישראל על עזה והציג אותן כחסרות היגיון ובלתי מובנות, כששר החוץ שלו לא שולל אמברגו נשק בהמשך.
גם נשיא צ'ילה, גבריאל בוריץ', האשים בסוף השבוע את ישראל שהיא מבצעת רצח עם וטיהור אתני בעזה. הוא סיפר על החלטתו להחזיר את 2 הנספחים הצבאיים מתל-אביב, ועל הצעדים החדשים שהוא מגבש: קידום חוק שאוסר יבוא משטחים כבושים והשני - הנחייתו את שרת הביטחון למצוא אלטרנטיבות ליבוא הביטחוני של צ'ילה, לגוון את המקורות ולא להסתמך על ישראל. שני הצעדים אינם בעלי משמעות גדולה, מעבר לליבוי שנאה נגדנו. הצעת חוק לאיסור יבוא משטחים כבושים יושבת על שולחן הוועדות בסנאט ובקונגרס כבר כמה שנים. לא סתם הם לא מקדמים את זה - הם היחידים שייפגעו, אנחנו לא נינזק וגם לפלסטינים זה לא יעזור במיוחד.
קנדה, ספרד, בריטניה, צרפת וצ'ילה לא לבד. הכתובת הייתה על הקיר. צריך לומר ביושר, ישראל איבדה את הלגיטימציה הבינלאומית שלה להמשיך במלחמה. ישראל איננה פועלת בוואקום. ללא תמיכת מדינות מרכזיות, ישראל עלולה להיכנס לבידוד שהמשמעות שלו היא פגיעה ביכולתה להגן על עצמה - פגיעה במכירות נשק ופגיעה במעטפת המדינית - עד כדי גינויים והחלטות אופרטיביות נגד ישראל באו״ם, נוסף על פגיעה כלכלית ותדמיתית.
הייתה לנו עדנה של שבועיים-שלושה אחרי 7 באוקטובר, אבל ישראל איבדה את זה. הכישלון הדיפלומטי מהדהד. אם נתניהו היה מציג תוכנית ליום שאחרי ומגייס את כל העולם היינו במקום אחר. לא רק שישראל הייתה מוכרזת כמנצחת של המלחמה, העולם היה עובד איתנו על שיקום עזה. אבל בגלל ששרידות הקואליציה חשובה לנתניהו יותר מהכל, כולל מהחטופים, מערכת השיקולים שלו לא עניינית ואנחנו משלמים את המחיר. הוא פיספס את הרגע הנדיר של אהדה עולמית שהיתה פה. היום, אנחנו במינוס לגיטימציה - נשארנו רק עם אורבן, מנהיג הונגריה ומיליי מנהיג ארגנטינה. המשמעות היא שטראמפ עומד להכתיב לישראל את הפתרון. לא להתייעץ איתה, להכתיב לה. הוא מדבר עם הסעודים בלעדינו, עם האיראנים בלעדינו, עם החמאס בלעדינו, עם החות'ים בלעדינו. הוא סוגר עסקאות והוא גם מתכנן את העתיד של עזה בלעדינו.
הכישלון העיקרי של נתניהו הוא דיפלומטי. מלחמה מייצרת סיטואציה להתקדמות מדינית. המוסד השב"כ וצה"ל סיפקו לו את המטרייה הצבאית האולטימטיבית. המכה שחיזבאללה חטף תילמד בבתי ספר עוד עשרות שנים. ההתמודדות של צה"ל מעוררת השתאות, ובסוף מגיע הדרג המדיני ומפקשש, בעיקר מחשש שזה יפרק לו הקואליציה - וכולנו סובלים מזה. דירוג האשראי יורד. צעירים מדברים על לעזוב את הארץ. מדינות מתחילות להעניש אותנו.
מי שחושב שהאשמה היא על ההסברה טועה. ההסברה אומנם כושלת, אבל שהמדיניות רעה אי-אפשר באמת להסביר אותה, והאמון של העולם בטענותיה של ישראל נעלם לנגד עינינו. הרי לא באמת מתבצע רצח עם בעזה וההצהרות של סמוטריץ’ ושרי הימין הקיצוני לא מחייבות, כי זו לא מדיניות של מדינת ישראל להשמיד, להרוג ולשטח. אבל לעולם אין סבלנות למראות האלה, בייחוד שהישראלים לא רואים אותם כי התקשורת הישראלית לא חושבת שזה נכון להציגם, שמא תואשם בחוסר פטריוטיות.
גם לטראמפ חלק במצב הזה. הוא זה שזרק את פנטזיות על הרילוקשיין מעזה והשלה את הימין האזרחי שזה ריאלי. הוא לא באמת האמין בזה, הוא רק רצה לסמן לערבים שאמריקה לא תכתוב את הצ'ק ושהם אלו שצריכים לפתוח את הכיסים ולעזור לנו לשקם את עזה. ככה הוא גם אומר לאירופים על שיקום אוקראינה ביום שאחרי. הנשיא האמריקאי גם אשם בזה שהפסיק את הגיבוי הפומבי לישראל, והבהיר לעולם ולאויבינו שיש מחלוקות בין ישראל לארה"ב – כמה שיכחישו אותן. לא פלא שידידותנו בעולם מרשות לעצמן לצאת נגדנו. הם מבינות לאן נושבת הרוח בוושינגטון.
השאלה הגדולה מה מטרת הצעדים האלה שננקטים. האם הצעדים האלה נועדים לאותת לממשלת נתניהו בסגנון תיזהרו, מה שקורה בעזה מוגזם, או שזה מיועד לצורכי פנים, על מנת להרגיע את השמאל הקיצוני והאיסלאמיסטים, שהם גם בספרד וגם בקנדה. התשובה עדיין לא כל כך ברורה, שכן אלו צעדים הפיכים. החוזה שהספרדים החליטו לבטל יכול באותו מידה להיחתם שוב, ובאותה מידה הקנדים יכולים לסגור חקירות שפתחו ולא הובילו לדבר. ייתכן ומדובר בסוג של כרטיס צהוב, אזהרה, לממשלת ישראל. ייתכן שיש להם נראות גבוהה ואפשר לדברר את זה בתקשורת, אבל המשמעות שלהם מועטה.
כל זה נכון עד 17 ביוני. אז נדע האם צרפת הולכת להכיר במדינה פלסטינית, במהלך הוועידה הבינ"ל שהיא מכנסת עם סעודיה. אם צרפת תכיר במדינה פלסטינית אנחנו עלולים להילקח למחוזות אחרים לגמרי. זה צעד פומבי ובלתי הפיך. לכן, כדאי להסתכל גם קדימה ולא רק על מה שקורה עכשיו.
היום, אנחנו במינוס לגיטימציה - נשארנו רק עם אורבן, מנהיג הונגריה ומיליי, מנהיג ארגנטינה. המשמעות היא שטראמפ עומד להכתיב לישראל את הפתרון. הוא מדבר עם הסעודים, עם האיראנים, עם החמאס, ועם החות'ים בלעדינו. הוא סוגר עסקאות ומתכנן את העתיד של עזה בלעדינו
