"אהוב שלי, איך הלכת לי? אחי הקטן, היפה והטהור. היית האח היחיד שלי. אין לי כלום בלעדיך", כך ספדה בדמעות שירה, אחותו של סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20 מפתח-תקווה, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.
אלפים הגיעו אתמול לחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה בפתח-תקווה ללוות את ליאור למנוחת עולמים. "אני שמחה שבשנה האחרונה התקרבנו וסיפרת לי הכל. אני מקווה שהייתי אחות ראויה", אמרה האחות.
“תמיד התגאיתי שאתה אחי, לוחם שעושה הכל, גם אם זה להקרוב את עצמו”, המשיכה. “אני לא מאמינה שמה שפחדתי ממנו קרה. אני אהיה חזקה בשביל אמא ואבא. אני תמיד אוהב אותך, ליאורי שלי”.
חברו של ליאור, רועי אפרים, ספד לו: "אי-אפשר לתאר כמה משמעותי היית בשבילנו. הכנסת אור לחיינו. היית אדם מיוחד, חיובי וטוב לב. כל מי שהכיר אותך התחבר אליך ואהב אותך. הכינוי שלך בחבורה היה ‘חסה’ כי היית חסר דאגות.
“תמיד היית אופטימי. במקום שבו כולם ראו רע אתה תמיד ראית טוב. אנחנו כל כך אוהבים אותך, כל החבורה. אני מקווה שנתעורר מהסיוט הזה. אנחנו לא מעכלים את מה שקרה. אוהבים אותך, נהיה חזקים".
האם אורלי ספדה בבכי: “ליאור שלי, אהוב נפשי. מאז שאתה ילד קטן היית סקרן ואוהב לשאול שאלות. ילד עמוק. היית תלמיד שקדן וחיובי. ניסית תמיד להיות בתדר חיובי. אתה אור גדול לעולם, לי, לאבא ולאחותך. אני לא מאמינה שאני מספידה אותך. קיבלתי אותך לזמן כל כך קצר. אתה ילד מצחיק ומלא שמחת חיים. לפני הגיוס לא הפגנת רגשות. אחרי הגיוס שלחת לי מכתב בו כתבת: ‘אני אוהב אותך, אמא’. כשחזרת נתת חיבוקים. אני לא מאמינה שלא יהיו יותר חיבוקים. תודה שנתת לי להיות אמא שלך. תודה אלוהים שנתת לי להיות אמא של ליאור, גם אם זה רק לעשרים שנה. ליאור, אני אוהב אותך לעולמים”.
