הסנגוריה הצבאית הגישה אתמול לבג"ץ עתירה דחופה נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדרישה להפסיק את הליכי הביקורת בנושאים הקשורים ל-7 באוקטובר ולפרוץ המלחמה.
במסגרת העתירה טוענת הסנגוריה הצבאית כי נושאי הליבה שמבקר המדינה מתכוון לבחון (“הגנת הגבול ברצועת עזה"; "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס"; "מהלך האירועים ב-7 באוקטובר - פעולות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ"; ומדיניות "ההסדרה עם חמאס") חורגים מסמכותו, בהיותם נוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית.
בעתירה נטען כי משרתי צה"ל שעלולים להיפגע מהליכי הביקורת חשופים לפגיעה אנושה בשמם הטוב ובעתידם המקצועי, מבלי שניתנות להם הזכויות להליך הוגן.
בנוסף, העתירה מתריעה מפני נזק בלתי הפיך שייגרם לעבודתה של ועדת חקירה עתידית. נטען כי כאשר מבקר המדינה גובה עדויות, חושף מסמכים ומגבש מסקנות בנושאי הליבה - הוא גורם לזיהום של הליך גביית העדויות העתידי.
הסנגוריה הצבאית מבקשת צו ביניים שיורה על הקפאת הליכי הביקורת עד להכרעה סופית בעתירה. הסנגורית הצבאית הראשית, אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין, מדגישה כי העתירה אינה מבקשת למנוע חקירה של אירועי 7 באוקטובר, אלא להבטיח שהחקירה תיעשה באמצעות כלי של ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה שפועלת בשקיפות לציבור ובפומבי
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את עתירת הסנגוריה הצבאית הנוהגת כאילו לא ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שאליהן הגיעו מבקר המדינה עם הרמטכ"ל ועם ראש השב"כ, באשר לכניסה לביקורת בליבת הכשל של 7 באוקטובר.
"הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים. יודגש שבניגוד לטענה, ביקורת המדינה אינה סותרת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכאשר זו תקום ייקבעו איתה גבולות גזרה. ההפך הוא הנכון: חוק מבקר המדינה קובע כי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת תוכל להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתבסס על דוח מבקר".
