שנתיים בדיוק לפני שבעה באוקטובר, עלה ארצה מלונדון סמל נתנאל יאנג ז"ל על מנת להתגייס. כשפרצה המלחמה, הוא נלחם בקרב בבסיס זיקים – שם נפל. "היינו בחו"ל כשנתנאל נפל, תיכננו לעשות עלייה", סיפרה אתמול אמו שונטל יאנג בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. "אנחנו מברכים על כל יום שעלינו ארצה. כשהגענו לארץ, משרד העלייה והסוכנות היהודית סייעו לנו. הרבה ארגונים סייעו לנו, אבל האחים של נתנאל לא זכו לשום ליווי ומעטפת".
כמו משפחת יאנג, מצאו את עצמם משפחות רבות של חללים שעלו ארצה בפני שוקת שבורה. הפער, מתחיל אפילו בסוגיית הגדרת אותן משפחות כאשר על פי לובי המיליון, 70 מחללי מלחמת חרבות ברזל הינם עולים חדשים בעוד משרד הרווחה והקליטה מכיר ב-32 חיילים חללים ו-17 אזרחים שנרצחו כעולים.
לפיכך, בדיון שנערך אתמול בכנסת, עלתה הדרישה להגדיר מחדש את סטטוס העולים החדשים ולגבש מעטפת תמיכה למשפחה השכולה."עד היום לא שמנו על שולחן הוועדה את שאלת מעטפת התמיכה הייחודית", הסביר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב. "המטרה היא להתקדם פרקטית במספר אפיקים: הגדרה ברורה שבליווי משפחות שכולות של עולים לא תהיה הגבלה לשנים, סגירת מעגל בין הצבא, משרד הביטחון ומשרד העלייה והקליטה, ההנגשה השפתית של חומרים למשפחות שכולות, הנתון של כמה משפחות עולים ממתינות להכרה כמשפחות שכולות ומה זמן ההמתנה, ובעיקר מהו מענה הביניים".
בדיון, נכחה גם משפחתו של ולד סרגיינקו ז"ל, לוחם מילואים ששם קץ לחייו ומאז משפחתו נלחמת להכרה. אלנה (לונה) סרגיינקו, אחותו, זעקה בדיון: "בתחילת המלחמה חווינו פחד קיומי, ונאלצנו לשחרר את הגבר היחיד במשפחה. אחרי השבעה, ההודעה הראשונה שאני מקבלת היא שאנחנו לא נחשבים כמשפחה שכולה מטעם משרד הביטחון ואנחנו צריכות עורך דין כדי לקבל הכרה. נאלצתי לעזוב את העבודה שלי. לא קיבלנו תמיכה כספית, נאלצנו לפתוח בקמפיין מימון המונים. תודה לעם המדהים הזה, אבל איפה המדינה?"
בשיחה עם "ידיעות אחרונות", היא הוסיפה: "אנחנו מתמודדים עם תופעה מוכרת שהילדים של ההורים שעלו ארצה – הופכים במהרה להיות המבוגר האחראי בבית כאלו שנקלטים במהירות בסביבה החדשה. עכשיו כשאיבדנו את ולד, חסרה התמיכה שלו – בתור המפרנס היחיד בבית. אנחנו משפחה קטנה, ללא גב כלכלי, סוחבת את הקשיים".
מנגד, טענה ריקי מורד, מאגף המשפחות במשרד הביטחון: "מתחילת המלחמה יש למעלה מ-1,030 חללים מכל זרועות הביטחון. אגף המשפחות מטפל בכל המשפחות. אנחנו פועלים לאור חוק בתי עלמין שקובע מיהו חלל צה"ל".
בין היתר, הודתה גם עדי וולס, מנהלת שירות רווחה במשרד העלייה והקליטה, כי המענה חלקי: "אנחנו מאתרים את השמות מהתקשורת, ומלווים את המשפחות החל מהלוויה. השתתפות של עו"ס או נציג הנהלה, הנחת זר ניחומים, ביקור ניחומים של עו"ס דוברת השפה שעושה מיצוי זכויות ראשוני. לאחר מכן עו"ס דוברת השפה יוצרת קשר לשאול האם המשפחה מעוניינת בליווי ומיצוי זכויות. זה ליווי חסר כי תמיד מתעוררים צרכים חדשים".
