במשך יותר משנה וחצי, הפך השירות במילואים ביישובי הצפון למקור הכנסה עיקרי עבור אלו שאיבדו את פרנסתם בעסקים שנסגרו בעקבות הלחימה, שרבים מהם עדיין לא נפתחו מחדש. כעת, אחרי יותר מ-600 ימי מילואים, צה"ל משחרר את לוחמי כיתות הכוננות ביישובים הסמוכים לגבול לבנון.
בינתיים, כיתות הכוננות ביישובים הצמודים לגבול ימשיכו לפעול בהיקף קטן יותר. ביישובים המרוחקים יותר, שהיו מפונים עד חודש מארס, הן ייסגרו, למעט בקריית-שמונה. על פי צה"ל, כלי הנשק יישארו בידי חברי כיתות הכוננות.
חבר כיתת כוננות בקיבוץ בגבול הצפון אמר בשיחה עם "ידיעות אחרונות" כי ציפה להחלטה שהתקבלה, אבל סיפר על המורכבות שבאובדן התפקיד שהפך לפרנסה. "ברור שיש אנשים שבונים על זה", שיתף. "למשל במקרה שלי, העסק שלי לא הצליח להתרומם בכלל מאז שחזרנו לפעילות, לא רק שאין עובדים גם הביקוש והתפוסה ירדו משמעותית". הוא סיפר שהחל לחפש עבודה, לאחר שפוטר במהלך המילואים. "בואו נהיה ריאלים. מי יגייס מישהו כשיש את החשש שיגייסו אותו למילואים כל הזמן, עם תחזית של 90 ימי מילואים בשנה בשלוש השנים הקרובות?".
במשך יותר משנה היו לוחמי כיתות הכוננות לבדם ביישובים המפונים, הגנו עליהם, היו אמונים על אבטחתם ועל כיבוי השריפות שפרצו בעקבות ירי חיזבאללה ‑ וחלקם גם שילמו על כך בחייהם. כפי שאמר ראש המועצה האזורית גליל עליון אסף לנגלבן: "לוחמי ולוחמות כיתות הכוננות היו במשך זמן רב קו ראשון להגנה על היישובים ועל המדינה, וכולנו מוקירים להם תודה על זה. חשוב לזכור כי בסוף החודש תסתיים שנת הלימודים, ורבים מהתושבים שלנו יוכלו לחזור אחרי שהילדים סיימו את שנת הלימודים במקומות הפינוי שלהם בארץ". לדבריו, "זה מבחן חשוב שצה"ל חייב לעמוד בו ולתת את הביטחון ואת תחושת הביטחון לתושבים שלנו, שירגישו בטוח לחזור הביתה. אנחנו לא נתפשר על ביטחון התושבים שלנו, זה המבחן האמיתי של צה"ל ומדינת ישראל".
מצה”ל נמסר אמש: “בהתאם להערכת המצב הביטחונית הוחלט על שחרור משירות מילואים פעיל של חלק מחברי מחלקות ההגנה ביישובים הסמוכים לגבול לבנון. מחלקות ההגנה ימשיכו באימונים כחלק משמירה על המוכנות המבצעית ועבור כוננות לכל תרחיש בכל עת. כלל הנשקים והציוד יישארו בידי חברי מחלקות ההגנה ביישובים גם כאשר אינם בשירות פעיל, על פי הפקודות והנהלים. במקרה של שינוי בתמונת המצב המבצעית, חברי מחלקות ההגנה יזומנו בצו 8 בהתאם לפקודות”.
