גבר שתרם זרע בשנים 1985-1974 במרפאות במרכז הארץ ונפטר לאחרונה התגלה כנשא של תסמונת לינץ’, מוטציה גנטית שמעלה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות של סרטן - בעיקר סרטן המעי הגס וסרטן הרחם. כך מפרסם הבוקר משרד הבריאות. צאצאיו של התורם פנו כבר לפני כמה חודשים למשרד הבריאות כשגילו שהם נשאים של התסמונת. "אנחנו ערים למורכבות האירוע" אמרה פרופ' טליה אלדר גבע, ראש המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות. "יכול להיות שיש משפחות שקיבלו תרומת זרע לפני 50-40 שנה והסתירו מהצאצאים שנולדו את ביצוע התרומה, והם יחליטו לגלות את הסוד רק בגלל האירוע הזה. יש פה תיבת פנדורה ולכן באמת התלבטנו בעניין הזה". עם זאת, לדבריה ישנה חשיבות גדולה בגילוי הנשאות ובהמשך ביצוע של בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן.
במשרד הבריאות מציעים לכל מי שידוע לו כי נולד מתרומת זרע שבוצעה במרכז הארץ בשנים אלה, לפנות למעבדה גנטית כדי לבצע בדיקה לזיהוי המוטציה. החל מהיום תינתן בדיקה גנטית לכל מי שנולד מתרומת זרע בשנים אלה בעשר מעבדות ברחבי הארץ, ללא צורך בהפניה מיוחדת מרופא משפחה או ייעוץ גנטי. עם זה, מדובר בבדיקה בעלות גבוהה של כ-630 שקלים, שאינה במימון סל הבריאות. "הלוואי והיינו יכולים", אמרה פרופ' אלדר גבע. "אם זה היה פתוח לציבור הרחב בחינם, המכונים הגנטיים היו מוצפים בבדיקות שלא לצורך".
עד אמצע שנות ה-80, טרם הקמת בנקי זרע, בוצעו תרומות זרע ישירות במרפאות פוריות שונות, תוך שמירה על סודיות מוחלטת של פרטי התורמים והנתרמות. מדובר בתקופה לפני עידן ההפריה החוץ-גופית, כך שלמרבית הגברים עם בעיית פוריות קשה לא היה מענה רפואי, אלא להשתמש בזרע מתורם. בשנים אלה לא הייתה בישראל רגולציה על תרומות זרע, ולא היה איסוף מידע מרכזי. בעקבות כך, למשרד הבריאות אין למעשה מידע על מספר הצאצאים שנולדו בעקבות תרומת הזרע של אותו תורם. "ייתכן ומדובר בעשרות ילדים, אבל אולי גם יותר מ-100", אמרה פרופ' אלדר גבע.
כמו כן, אין מידע באילו מרפאות בוצעה התרומה ומה גבולות הגזרה של "מרכז הארץ". עם זאת לדברי המשרד, התרומה לא בוצעה במרפאות בבאר-שבע, חיפה, עפולה וירושלים. במשרד מדגישים כי המרפאות בהן בוצעו הפעולות כבר אינן פעילות וכי לא מתבצעות כיום הזרעות במנגנונים כפי שהיו אז.
פרופ' אלדר גבע הוסיפה כי "היום יש מאגר של תורמי זרע, וכל פעם שמתגלה איזושהי בעיה גנטית, זה מיד מופץ על ידנו". לדבריה, תורמי זרע מחויבים כיום לבצע את הבדיקות הגנטיות הכלולות בסל הבריאות. "ברוב בנקי הזרע התורמים עוברים בדיקות גנטיות הרבה יותר מקיפות". עם זה היא מציינת כי אין דרך למנוע באופן מוחלט נשאות לתסמונת גנטית כלשהי. "לכל אדם יכול להיוולד ילד שחולה במחלה גנטית נדירה שלא אובחנה, תמיד יכול להיות בכל זאת משהו שלא בודקים".
תסמונת לינץ' היא תסמונת גנטית-תורשתית שמעלה את הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן, במיוחד בסרטן המעי הגס ובסרטן הרחם. היא נגרמת בגלל שינוי (מוטציה) גנטי שעובר במשפחה מדור לדור - כ-80-70 אחוז מהנשאים יחלו בסרטן המעי הגס במהלך חייהם, כ-70-50 אחוז מהנשאיות יחלו בסרטן הרחם (רחם, רירית הרחם), כ-12 אחוז מהנשאיות יחלו בסרטן השחלות. לנשאי התסמונת, ממליצים הרופאים על בדיקות סקר קבועות כמו קולונוסקופיה לעיתים תכופות יותר, בדיקות גניקולוגיות, ולעיתים אפילו ניתוחים מניעתיים במקרים מסוימים.
פרופ' אליזבט הלף, מנהלת היחידה לאיתור ומניעת ממאירות במערכת העיכול במכון גסטרואנטרולוגיה ברמב"ם אומרת כי הפרוגנוזה לרוב של סרטן במטופלים עם תסמונת לינץ', טובה יותר מאשר הפרוגנוזה במטופלים עם סרטן דומה שאינו כתוצאה מהתסמונת. "חלק מהגידולים שנובעים מתסמונת לינץ' נוטים להגיב טוב במיוחד לטיפולים אימונותרפיים, שמסייעים למערכת החיסונית לפעול נגד הגידול הסרטני", הסבירה.
