על פי תוכניתו של שר המשפטים ירין לוין, עליה הודיע אמש, הממשלה תקדם את הליך הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה במסגרתו היא תוזמן לשימוע ישירות. אם המהלך אכן ייצא לפועל, ההערכה היא שהיועמ"שית לא תיכנס למה שמגדירים במערכת המשפט כ"מלכודת" ותימנע מהישיבה שצפויה להיות מתקפה כוללת עליה. עוד לפני כן, תצטרך הצהרתו של לוין לעבור שורת מבחנים – אך כבר עתה מדובר בשיא נוסף של הקרב שמנהלת הממשלה מול רשויות החוק.
על פי הודעת השר לוין, ההליך במסגרתו תעקוף הממשלה את ועדת האיתור יעלה כבר בישיבה הקרובה. זאת, בניגוד להחלטת ממשלת נתניהו משנת 1997 המחייבת את אישור הוועדה למהלך. "ועדת השרים תקיים שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה", נכתב.
גורמים משפטיים בכירים סברו כי העיתוי נובע משתי סיבות: סירובה של בהרב-מיארה לחוק הפטור מגיוס ותחילת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט המתנהל נגדו. גורמים אחרים טענו: "זה בר-און חברון 2. ניסיון ההדחה נועד להכשיר חוק השתמטות החרדים".
מנגד, בהצעת לוין הוסבר כי "בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצורכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת".
עם זאת, ההערכה במערכת המשפט היא שבעקבות קביעות בג"ץ בנושא פיטורי ראש השב"כ ומינוי נציב שירות המדינה על חשיבות עצמאות שומרי הסף, השופטים יבלמו את הצעד. בין היתר, יידרש בג"ץ לשאלה האם סביר שהממשלה תפטר את היועץ המשפטי לממשלה גם אם הממשלה אינה מרוצה מתפקודו לאחר שיבדוק את סלעי המחלוקת.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף את הממשלה לאחר ההודעה: "מישהו צריך לספר לנתניהו ויריב לוין שכולנו הבנו שבכל פעם שהחרדים כועסים על זה שאין חוק השתמטות הם שוב מדיחים את היועמ"שית".
המשבר בין היועמ"שית לממשלה, ולנתניהו העומד בראשה, הגיע לשיאו על רקע מינוי דוד זיני לראשות השב"כ. בהרב-מיארה קבעה אז כי רה"מ מצוי בניגוד עניינים ולא יכול לעסוק במינויו לנוכח החקירות המתנהלות בלשכתו. בכנס לשכת עורכי הדין היא אף הזהירה מפני שינוי שיטת המשטר בקצב מהיר, כלשונה, ואמרה כי "זו לא אזהרה ביחס לעתיד – זו תמונת המציאות בפועל". בחודש מארס, אז לוין פתח לראשונה בהליך ההדחה, הוא טען כי התנהלותה "בלתי הולמת", והאשים: "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית יוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
