• טונה – "ראש למעלה". שיר המלחמה המתבקש של טונה הוא קודם כל הודאה כנה וישירה בכך שהוא נמצא במקום מבולבל ומעורער ביחס לתפקידו בכוח: בלי חשק להטיף, אבל עם רצון לעזור איפה שזה באמת עוזר. ב"ראש למעלה" טונה מוצא מילים יפות לימים שבהם בכלל לא בטוח שלמילים יש משמעות. זה ממש לא מעט.
• אדיסון ריי – Fame Is A Gun. עם לא פחות מ-88 מיליון (!) עוקבים ועוקבות בטיקטוק, אלבום הבכורה של ריי, שיצא בסוף השבוע, סוחב לא מעט ציפיות בתחרות על תואר "יציאת הפופ של הקיץ". הסינגל האחרון, Fame is A Gun, נשמע כמו שילוב של ההיפר-פופ מבית מדרשה של צ'רלי XCX, החייזריות של Grimes וארומה של בריטני ספירס מהתקופה שבה ריי עוד לא הוציאה שיניים. איך כתב ערן צור? "פתאום נהיה קיץ".
• אילן פלד – "מוזמביק". כמעט שלוש שנים חלפו מאז הוציא פלד סינגל ראשון מאלבום הבכורה שלו. בסוף החודש הפרויקט כולו סוף-סוף יראה אור: "רותי", בהפקת רועי דורון ותחת הניהול האמנותי של קוואמי, יחשוף לראווה צד אחר של היוצר-קומיקאי-תופעת קאלט. "מוזמביק", שבו דורון וקוואמי גם משתתפים, מציג סצנה קטנה ופיוטית שמתרחשת באבן גבירול בתל-אביב בכיכובן של "גברת" ברגע משבר ו"ציפור מאוד משונה" שמשנה את חייה. יותר אילן פלד מזה – אין.
• דניאל רובין – "פורטוגל". בסינגל הראשון מאלבומה החמישי, דניאל רובין המצוינת שמה אצבע חדה על הדופק של הרבה ישראלים וישראליות בגילה, ששומעים את החברים ואת החברות מדברים ברצינות ובייאוש על הגירה. מה שיפה בשיר, שבכתיבתו השתתף רועי דורון (כן, מהשיר למעלה, איש עסוק), הוא גישה אמפתית מחד ולא מתנצלת מאידך. לא בטוח שזה ישכנע את מי שהרימו ידיים, אבל לפחות הבוסה-נובה הנעימה מביאה את פורטוגל לתל-אביב.
• אתי רומנו – "משאית הממתקים". רומנו קראה לאלבומה השני "אני מבת-ים" והוא נשמע בדיוק ככה: ישיר, חד, שנון ודופק חשבון רק לאלוהים ולאמא. החיבור בין הרעננות וההומור של רומנו לצליל המוכר של רן שם-טוב (לנצח מנהיג איזבו) בא לידי ביטוי גם ב"משאית הממתקים", שיר ממכר כמו סוכריית גומי עם רפרנס די מצחיק ל"תפוחים ותמרים" של רמי קלינשטיין. לא לפספס גם את הקאבר ל"הלילה של אתי", במקור של מאיר בנאי ז"ל. הוא בטח היה מבסוט אש.
• הפלייליסט של עינב שיף זמין בחשבון של ynet בספוטיפיי
