מחר ייפתח שבוע הספר ברחבי הארץ, וכמו בכל שנה מפרסמת הספרייה הלאומית את דוח הספרים המאגד את נתוני ההוצאה לאור של ספרים שהודפסו בישראל.
בדוח עולה כי בשנת 2024 יצאו לאור 6,928 ספרים בישראל, עלייה משמעותית מהשנה הקודמת (2023), שבה כמעט לא יצאו לאור ספרים בחודשים שאחרי 7 באוקטובר. 548 מהספרים שיצאו לאור בשנה האחרונה עוסקים במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר — בפרוזה, בעיון, בביוגרפיות ובספרי ילדים ונוער. כמו כן נרשם שיא חדש במספר ספרי הפרוזה בישראל: 2,272 ספרי שירה ופרוזה יצאו לאור בשנה האחרונה, גידול משמעותי לעומת השנים הקודמות, וכן עלייה ניכרת בספרי הילדים והנוער החדשים, 1405 ספרים, כמעט 400 ספרים יותר מהשנה הקודמת.
1,793 ספרים דיגיטליים נקלטו בספרייה הלאומית. הספרים הדיגיטליים אינם מתווספים לספרים המודפסים, כיוון שמדובר בפרסום מקביל לספרים המודפסים וכן בגרסאות דיגיטליות של ספרים שהתפרסמו בשנים קודמות.
דוח הספרים של השנה שחלפה משקף גידול הנובע מהאטה משמעותית שחלה בהוצאות הספרים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה (אוקטובר-דצמבר 23'), לצד התאוששות מהירה לאורך מרבית שנת 2024.
בחלוקה לשפות עולה כי רובם המכריע של כל סוגות הספרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית, 90%, אחר כך מובילים ספרים באנגלית, 5%, וערבית 2%. 79% מכלל הספרים הם ספרי מקור בעברית. 21% מהספרים המתורגמים שיצאו לאור בישראל, מתחלקים כך: 68% מהספרים המתורגמים נכתבו במקור באנגלית; 5% נכתבו במקור בצרפתית; 3% הינם ספרים שנכתבו במקור בגרמנית; וכל שאר הספרים המתורגמים — 24% בסה"כ תורגמו מעשרות שפות אחרות: ספרדית, איטלקית, יפנית, רוסית, פורטוגזית, הולנדית ועוד.
אבל אולי יותר מכל בלטה סוגיית המלחמה גם בספרות המקומית. בעקבות מתקפת 7 באוקטובר נכתבו ספרי עיון בנושאים שונים. כך למשל על השפעת המלחמה על מדינת ישראל והחברה הישראלית — 37%; ספרים בנושאי מלחמה, דת ויהדות — 21%; ספרות פרוזה — 15%; ספרים שיצאו בעקבות המלחמה ומיועדים לילדים ונוער — 11%; וביוגרפיות — 6%. עוד 10% מהספרים נכתבו בסוגות נוספות כמו ספרי בישול והגדות פסח שכתבו אנשי יישובי העוטף ועוד. וכן פריטים כגון, הספדים לנופלים ולנרצחים, מדבקות, תפילות מיוחדות, תיעוד של מיזמי הנצחה ועוד.
במקביל לדוח הספרייה הלאומית מפרסמת התאחדות המו"לים סקר שממנו עולה כי קרוב למחצית מהישראלים קוראים ספרים — אך רובם אינם מרוצים מהיקף הקריאה. כמעט רבע מהציבור קורא פחות מאז פרצה המלחמה. הסקר, שנערך באמצעות מכון 'מדגם', שבוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגלה כי הציבור בישראל רואה בקריאה מקור לשקט פנימי: 93% מהנשאלים השיבו כי קריאת ספרים היא פעילות שמרגיעה אותם. גם בקרב הורים לילדים עולה מגמה ברורה של העברת האהבה לקריאה לדור הבא — כ-60% מהם מקריאים לילדיהם סיפור לפני השינה. 66% מההורים, שלהם ילדים מעל גיל 6, העידו שילדיהם קוראים בתדירות גבוהה. כשנשאלו על סוג הספרים המועדף עליהם, ז'אנר ספרי המתח נמצא בראש עם 38% שהעידו שזה סוג הספרים המועדף, אחריו ספרי עיון ומחשבה עם 19%, ולאחריהם ספרות רומנטית, עם רוב מובהק לנשים: 1 מכל 4 נשים שקוראות ספרים, קוראת ספרות רומנטית או ארוטית. בתחתית ההעדפות נמצאים ספרי פנטזיה ומדע בדיוני. כמו כן כמעט רבע מהישראלים העידו שמאז פרוץ המלחמה הם קוראים פחות, לעומת 10% שאמרו שהמלחמה לא השפיעה על הרגלי הקריאה שלהם.
ביני טריואקס, יו"ר התאחדות בעלי הוצאות הספרים, אמר: "הנתונים מעודדים ומאפשרים רגע של אופטימיות. הציבור בישראל מחובר לספרים, לסופרים ולמילה הכתובה, וגם מקפיד להעביר את האהבה הזו לדור הבא. עם זאת, ברור לנו שזו משימה לאומית להמשיך לעודד ולתמוך ביוזמות המעודדות קריאה. ההתאחדות מאחלת לכל עם ישראל חג ספר שמח!"
