אופיר מכוש, מעצב שיער ותיק בראשון-לציון, זוכר היטב את הרגע שבו פתח את מכתב ההתראה שדורש ממנו לשלם באופן מיידי אלפי שקלים על מוזיקה שהוא משמיע במספרה שלו. "נפלה לי הלסת", הוא מספר השבוע. ההלם היה גדול יותר כשהבין שלמקום שבו הוא עובד כבר 30 שנה נכנס לקוח סמוי שהקליט את המוזיקה והעביר את זה לפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, שמיהרה לחשב את עלויות התמלוגים ולנקוט נגדו בצעדים.
"לא הבנתי במה מדובר, מי זה הגוף הזה ומה הוא רוצה ממני, הייתי בטוח שעובדים עליי", הוא אומר, "אני עובד 30 שנה במספרה ומשמיע מוזיקה, לעיתים חדשות, תוכניות רדיו וגם התראות צבע אדום של פיקוד העורף. התחלתי לבדוק מה רוצים ממני והסתבר שביקר אצלי לקוח סמוי שהקליט את השירים והלשין עליי על משהו שבכלל לא ידעתי שאני אמור לשלם. אני עסק קטן, 35 מ"ר, לא מתפרנס ממוזיקה. מעסיק פה עובדת לבניית ציפורניים ועוד חופפת בקושי בחצי משרה. לא ייתכן שלקוחות ישבו פה שעות בזמן טיפולים כמו שורשים וגוונים ולא אשמיע להם מוזיקה".
2 צפייה בגלריה
(אופיר מכבוש: "תאר לך שכל גוף שולח סוכן סמוי למספרה. איפה עובר הגבול? גם כך מדובר בשנים קשות של יוקר מחיה, הכול התייקר, החשמל, שכר הדירה, המים ועכשיו גם המוזיקה ברדיו" | צילום: יובל חן)
כמה חודשים אחרי הגיע מכתב נוסף מטעם רשות ההגבלים העסקיים. "זה כבר הבהיל אותי מאוד. בדקתי אופציות לבוררות. אבל הבנתי שאני עלה תאנה מול הדורסנות של המשפט כי חוק זכויות יוצרים נמצא לטובתם. בית המשפט העליון תחת רשות ההגבלים העסקיים קבע כי כל הפרה של קניין רוחני היא קנס בגובה 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק, כך שעדיף לבעל עסק קטן לשלם או שהקנס יסגור לו את העסק סופית".
המקרה של אופיר הוא נחלתם של מעצבי שיער, קוסמטיקאיות, בונות ציפורניים ועוד עשרות אלפי עסקים זעירים שהופתעו לגלות שגם הם אמורים לשלם תמלוגים ליוצרים ולמבצעים זאת על אף שאינם מתפרנסים ממוזיקה. בשבועות האחרונים החל מבצע נוסף של לקוחות סמויים שמסתובבים ברחבי הארץ בין העסקים הקטנים ומתעדים בעלים שמשמיעים מוזיקה. ל"ממון" הגיעו בחודש האחרון פניות רבות מבעלי עסקים שנדרשו לשלם סכומים של אלפי שקלים — רטרואקטיבית על שנים קודמות.
חמישה ארגונים שונים מייצגים את זכויות היוצרים, הכותבים, המלחינים והמבצעים: אקו"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, הפי"ל (הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית) עיל"ם ואשכולות. כל ארגון גובה סכומים אחרים ומייצג ענפים שונים בתעשיית המוזיקה והבידור. הפיצול הזה גורם לבירוקרטיה מסורבלת ומטיל עול על בעלי העסקים. כך, למשל, בעלי עסקים שהסדירו את ענייניהם מול ארגון אחד, הופתעו לקבל דרישות תשלום מארגונים נוספים. יש לציין כמובן שדרישות התשלום נעשות כדין על פי חוק "זכויות מבצעים ומשדרים" שמחייב כל בעל עסק שמשמיע מוזיקה לשלם תמלוגים. אין ויכוח על כך שלאמנים יש זכות להתפרנס מהמוזיקה שלהם. אבל מצד שני, אין ספק ששיטת הלקוחות הסמויים, החשבונות שמגיעים מחמישה גופים שונים והדרישה מבעלי עסקים קטנים שגם ככה מתקשים להרים את הראש בזמן מלחמה — לשלם אלפי שקלים על השמעת מוזיקה דורשת תיקון.
בחודשים האחרונים מנהלים בעלי העסקים בסיוע התאחדות המלאכה והתעשייה מאבק כדי לעגן את הנושא חוקתית בכנסת כשהמטרה היא להחריג את העסקים הקטנים מחובת התשלום על השמעת מוזיקה. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ובקרוב תעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
2 צפייה בגלריה
שלי בן דור: "קליניקת טיפולים קוסמטיים בלי מוזיקה ברקע? נו באמת! זה לא נתפס. הדרישה הזו חוזרת בעוד ועוד קליניקות – פתאום כולנו הופכות ל'עברייניות מוזיקה'" | צילום: קובי קואנקס
"הדרך חייבת להשתנות"
גם אל שלי בן דור, קוסמטיקאית פרא-רפואית ובעלת רשת הקליניקות Pure Cosmetics & Beauty ברעננה ובתל-אביב, הגיעה דרישת תשלום שהפתיעה אותה: "בדצמבר 2024 קיבלתי מייל מהאיגוד להסדרת זכויות מוזיקאים (אשל"מ), ובו דרישה להסדיר רישיון להשמעת מוזיקה במספרות בהתאם למספר הכיסאות בעסק. בהתחלה חשבתי שמדובר בספאם או אפילו בתרמית. אני הרי לא מפעילה מספרה או אולם, זו קליניקה שקטה – ופתאום דרישה לשלם כמעט 2,000 שקלים, בלי כל אזהרה מוקדמת?
"שאלתי במייל חוזר מי אתם? מדוע אתם פונים דווקא אליי? והאם קיימת אסמכתא לדרישה? בתשובה נמסר לי שיש להם 'אינדיקציה כללית' לכך שמושמעת מוזיקה בעסק שלי. התחושה הייתה שמדובר בשיטת מצליח. כשביקשתי שיזדהו בצורה מסודרת, נעניתי שאם אינני משמיעה מוזיקה – עליי לחתום על תצהיר משפטי שמעיד על כך. שאלתי קוסמטיקאיות שאני מכירה אם גם הן נתקלו בסיפור הזה, והבנתי שאני לא לבד. הדרישה הזו חוזרת בעוד ועוד קליניקות – פתאום כולנו הופכות ל'עברייניות מוזיקה'.
"כשקלטתי שאין לי את המשאבים להיכנס להליך משפטי מולם ולאור עדויות של קולגות שציינו שגם פניות חוזרות לא עזרו – ניסיתי להגיע איתם להסדר. הם הסכימו להפחית סכום קטן ובסוף נאלצתי לשלם. בזמן שבו עסקים קטנים נאבקים לשרוד בין מלחמות, קורונה ועלויות קבועות שעולות – תוספת כזו, שמגיעה בלי התראה ובלי בירור אמיתי, עלולה להיות מכריעה. אנחנו לא מתפרנסות מהשמעת מוזיקה, אבל גם לא באמת יכולות להפסיק אותה. קליניקת טיפולים בלי מוזיקה ברקע? נו באמת! זה כמעט לא נתפס – גם מבחינת האווירה, גם מבחינת הציפייה של המטופלות. אז כן, אני משלמת. לספוטיפיי, ל-iTunes, ל-yes – ועכשיו גם לאשל"ם (אשכולות ועיל"ם עמותות ללא רווח שמגנות על זכויות יוצרים).
"אם יש כאן מטרה ראויה – לתגמל יוצרים ונגנים – אני הראשונה לתמוך. אבל הדרך חייבת להשתנות. לא באיומים ולא בדרישות שרירותיות. הגיע הזמן שהמדינה תעשה סדר, לא על חשבון העסקים הקטנים, אלא יחד איתם".
מכריזים מלחמה
במסגרת המאבק שמנהלים העסקים הקטנים הגיע מכבוש לכנסת כבר כמה פעמים. "בהתחלה כשניסיתי להבין מאיפה נפלה עליי דרישת התשלום הזו הייתי בטוח שאצליח לפתור את זה בלי התערבות משפטית. נסעתי אפילו למשרדי הפדרציה הישראלית באזור התעשייה בחולון, אבל הבנתי שמשם לא תבוא הישועה. כך הפכתי לפעיל במאבק בשם כל הקולגות בענף המספרות. הגעתי לכנסת מספר פעמים כדי להשמיע את הצד שלנו. ביקשתי שלא יגבו מאיתנו כסף, שיעזבו אותנו בשקט. יש 30 אלף מספרות קטנות כמוני בישראל. אבל ככל שהבנתי שאנחנו מול קיר, שינינו כיוון ופעלנו לנסות לפחות להוריד את עלויות התשלום שעסקים קטנים נדרשים לשלם בעבור השמעת מוזיקה. יש בסך הכול 600 אלף עסקים קטנים בישראל שעיסוקם הוא לא למכור מוזיקה אבל משמיעים מוזיקת רקע בעת העבודה".
מכבוש רתם לצידו את יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, ואת המנכ"לית הקודמת רוית גרוס. ביחד הם יצאו לקרב במטרה להקל על כלל העסקים הקטנים שאינם מתמחים במוזיקה. הם דרשו החרגה על ברים, מסעדות, בתי קפה, עסקים קטנים, בוטיקים, מאפרות, מעצבי שיער, ציפורניים, קוסמטיקה, צעצועים ועוד".
מה היה בכנסת?
"ישבנו בשולחנות עגולים, יצרנו גוף שמייצג עסקים ונפגשנו עם מספר חברי כנסת. הגעתי גם לשיחה ישירה מול ארז קמיניץ, המשנה של היועץ הממשלתי לממשלה וגם עם פרקליט המדינה לענייני קניין רוחני. גם במשרד המשפטים הבינו כבר אז את גודל הבעיה. הגשנו פעמיים הצעות חוק בעניין והן לא עברו. בכל פעם שיש בחירות זה כמובן ירד מהשולחן והיה צריך לפעול מחדש למען המאבק".
מכבוש כועס על הדרך שבה הכל נעשה. "העמותות האלה שולחות נציגים עם מכשיר סלולרי, אומרים להם תקליטו הוכחות ותרוויחו על זה משכורת. במקום לנהל את זה בהגינות, בצורה אחרת, לא עם סוכן סמוי, אלא בשקיפות מלאה. ולמה לא להקים גוף אחד ולא חמישה גופים שונים. תאר לך שכל אחד מהם שולח סוכן סמוי למספרה. איפה עובר הגבול? גם כך מדובר בשנים קשות של יוקר מחיה, הכל התייקר, החשמל, שכר הדירה, המים ועכשיו גם המוזיקה ברדיו. נו באמת. אני בטוח שאפשר לצמצם את 'עוגת התמלוגים' לקטנה יותר, שפחות תפגע בנו העסקים הקטנים שחולשים על 35 מ"ר עם שני עובדים מקסימום. בעיניי הפדרציה גובה תשלומים בלי פרופורציות. לי זה מזכיר פרוטקשן לכל דבר. הלוואי שנזכה לשמוע שרוע הגזירה מבוטל אולי לכל הפחות יופחת התשלום. זה אבסורד".
כמה כסף דרשו ממך?
"1,800 שקל לשנה, כלומר 150 שקל לחודש וזה רק נכון ל-2018. נדרשתי לשלם גם שנים אחורה רטרואקטיבית. זה לעומת תשלום לספוטיפיי שעולה לי 30 שקל לחודש".
כרגע מכבוש תולה תקוות בקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק להחריג בעניין התשלום בעלי עסקים זעירים שלא מתפרנסים ממוזיקה. אגב ניסיתי ב-2019 לא להשמיע מוזיקה כדי לא להיות מחויב בסכומים המופרזים שדרשו ממני, אבל מודה שלא עמדתי בזה. ספר שעובד סביב השעון לבד זקוק לרדיו שמתנגן ברקע. אגב לצערי יש לא מעט קולגות בעיקר בתקופת הקורונה שנאלצו לסגור את העסק, אבל זה לא פתר אותם מחובת התשלום".
העסק קרס, התשלומים עלו
לדודו, ספר מאזור המרכז, פנו אנשי הפדרציה לקלטות ותקליטים לראשונה בשנת 2019 ומאז הוא משלם להם. לפני שנה אחרי תקופה קשה בעסק ומילואים שהקשו מאוד כלכלית על העסק הוא פנה אליהם בבקשה לא לשלם על השנה הזו והתחייב לא להשמיע מוזיקה. "הם ביקשו ממני למלא תצהיר שאני מתחייב לא להשמיע מוזיקה, מילאתי את התצהיר ומה שקרה בפועל זה שעובדת שלי השמיעה מוזיקה מבלי שידעתי בזמן שלא הייתי בעסק. הם טענו ששלחו סוקר סמוי ששמע כי אכן מושמעת מוזיקה בעסק למרות ההצהרה שלי ודרשו שאשלם על 2024 וגם על 2025. הם לא הסכימו להתחשב בשנה הקשה שעברה עליי ועל העסק והוסיפו לי גם שכר טרחת עו"ד וריבית".
בכל זאת לא עמדת בתצהיר שהגשת. כמה דרשו ממך?
"על שנה חייבו אותי ב-1,935 שקל ובפועל חייבו 5,670 שקל על השנתיים האלה, בדיוק פי שלושה משנה רגילה. כל תחנוניי לא עזרו. בתחילת מאי שוחחתי שוב עם נציגה במשרד ונאמר לי שרק המנהל יכול להוריד את הסכום ושאם לא אזדרז ליצור איתו קשר זה יילך לנקיטת הליכים. שלחתי למנהל הודעה אבל הוא לא הגיב ויומיים לאחר מכן קיבלתי מכתב מעו"ד עם דרישה לתשלום. עשיתי את כל המאמצים לשלם חלק מהסכום שעמד על יותר מ-5,000 שקלים, אבל נותרה לי עוד יתרה בסך 2,800 שקל".
אתי שעובדת בעסק לציפורניים במספרה שכונתית באזור השרון מספרת: "יש לי שולחן זעיר שבו אני עושה ללקוחות שלי לק ג'ל, בחיי בקושי כמה מ"ר מתוך חלל המספרה ויש הפרדה עם קיר גבס. גם אני חויבתי לשלם להם וגם הספר לחוד. יום אחד הגיע איזה נציג סמוי והקליט שאצלי הייתה מוזיקה ואצל הספר הרדיו עבד עם חדשות ברקע. זה מטורף. ממש נבהלתי מהמכתב. אין לי עוד עובדים ב-4 מ"ר שאני עושה ציפורניים. מה מעדיפים במדינה שלנו שאשב בבית באחד החדרים ואעבוד בסתר? זה לא הזוי לדרוש ממני לשלם 2,500 שקלים לשנה? אני בעד שהיוצרים יקבלו תגמול, אבל למה כאלו סכומים? ויש מאות אלפי עסקים כמוני. במקום להטיל עלינו אימה שיעשו את הדברים בשקיפות מלאה ובדרך הגונה, אז אבין ואשלם מתוך כבוד והבנה".
שמעת על דרישה כזו לפני כן?
"עד אותו רגע שקיבלתי את המכתב לא ידעתי בכלל שאני צריכה לשלם למישהו על הפעלת רדיו. חייבים לסדר את החוק הזה, גם ככה קשה להחזיק עסק זעיר במדינה שלנו".
תמיכת ההתאחדות
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "למעלה משש שנים שאנחנו פועלים בנוגע לדרישות תשלום תמלוגים שמקבלים עסקים קטנים. אין חולק כי יוצרים של יצירות מוזיקליות זכאים לתגמול עבור עבודתם, אולם לא הגיוני שכל השמעת מוזיקה בעסק, גם אם מטרתה רק להנעים את זמן שהיית הלקוחות, תגרור תשלומים כבדים לחמישה גופים שונים. דרשנו שיהיה גורם אחד שיגבה תמלוגים מעסקים במחירון אחיד, תוך הצגת קריטריונים שקופים בדבר גובה התשלום".
רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה מוסיף: "לאחר מאבק ממושך הצלחנו לשכנע את חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, שיש מקום להחריג עסקים זעירים (במחזור שנתי של 2-1 מיליון שקלים, או עד 5 עובדים), מחובת תשלום תמלוגים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ואמורה לעלות בימים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית. אנו נפעל להרחיב את ההחרגה לכלל העסקים הזעירים, גם בתמלוגים לכותבים ולמלחינים של היצירות. אין שום רציונל להטיל עול כספי על עסק זעיר, שהשמעת מוזיקה אינה תחום הפרנסה שלו".
תגובות
מאקו"ם נמסר: במשך שנים רבות ניסתה אקו"ם לקדם הסדרה רחבה, פשוטה ונוחה מול הארגונים היציגים של סקטורים בעסקים הקטנים. לצערנו, ארגונים אלו בחרו שוב ושוב להתחמק ממשא ומתן ומתשלום תמלוגים. במקום להגיע להסדרה של מודל רישוי מוסכם ופשוט ליישום, ארגונים אלה מקדמים לאורך השנים (ובאופן עקבי) יוזמות חקיקה המבקשות להעניק פטור מתשלום תמלוגים, תוך התעלמות מכך שמדובר בפגיעה ישירה בציבור היוצרים ופרנסתם ולמעשה פגיעה בתרבות בישראל.
אקו"ם אינה פונה לעסקים במכתבים מאיימים או בדרישות מופרכות. זו אינה דרכנו. כל פנייה מתחילה במכתב שיווקי עם הסבר על תפקיד אקו"ם, הזכויות עליהן אנו אמונים, ולמה נדרש תשלום. בהקשר זה אפשר לציין כי לא הוגשה אף תביעה מצד אקו"ם נגד עסק קטן בשנים האחרונות.
לגבי התעריפים, בתחום ההשמעה הפומבית בעסקים, גובה התעריף ייקבע על פי גודל המקום ומספר ימי הפעילות. על מנת לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות מספרה קטנה תשלם כ-60 שקלים לחודש בלבד.
אנו סבורים כי הצעת החוק לפטור עסקים זעירים מתשלום תמלוגים למבצעים אינה נכונה ומהווה תקדים מסוכן לפגיעה בתרבות ובציבור שלם של אמנים אשר רובו נאבק כדי להתקיים מאמנותו.
עו"ד מוטי אמיתי, מנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, מסר בתגובה: "כמו בכל המדינות המפותחות, עסקים משלמים עבור השמעת מוזיקה. פעילות הפדרציה מבוססת על הוראות חוק זכויות יוצרים. היא מתייחסת לזכויות הקניין של מפיקי התקליטים ומתבצעת באישור רשות התחרות. סכומי התמלוגים הוגנים. רק כדי להדגים: בית קפה עם עד 20 מקומות ישיבה ישלם לפדרציה ארבעה וחצי שקלים ליום לשימוש בלתי מוגבל ברפרטואר של מיליוני תקליטים! חנות קטנה תשלם שני שקלים ליום. "תמיד נעשית פנייה מסודרת מקדימה, ברוח טובה ועסקית, כדי להסדיר את הרישיון. כל בית עסק יכול גם לפנות מיוזמתו לפדרציה ורבים עושים זאת. המינוי לספוטיפיי, אפל מיוזיק וכו' הוא מינוי לשימוש ביתי בלבד ולא נועד להשמעה עסקית מהסיבה הזו נדרש רישיון מהפדרציה. במטרה להקל על בתי העסק, אנו מגבשים, ממש בימים אלה, מנגנון גבייה אחד, שיהיה משותף לכל האגודות. מקווים שיהיה מה לעדכן בנושא ממש בקרוב. כל הכספים שהפדרציה גובה מחולקים בקרב אלפי בעלי הזכויות. באתר שלנו מתפרסמים אחת לשנה דוחות שקיפות (כולל הכנסות) של הפדרציה". מה קורה במקרה שבו בעל עסק מסרב לשלם?
"מרבית בתי העסק משתפים פעולה ורוכשים רישיון שימוש. במקרים הספורים שבהם, לאחר שלוש פניות חוזרות ונשנות, בית העסק מסרב לרכוש רישיון ומתעקש להשמיע מוזיקה, לפדרציה אין ברירה אלא לבקש את עזרת בית המשפט שיכריע בדבר".
למה צריך להשתמש בלקוחות סמויים — שיטה שמעוררת כעס בקרב בעלי העסקים?
"הקלטה בבית עסק היא שלב ראשוני שמטרתה לבדוק אם המוזיקה שמושמעת שייכת לפדרציה ומותר לאסוף לגביה תמלוגים".
מהארגונים עיל"ם, אשכולות והפי"ל לא נתקבלה תגובה.
כמה ישלמו העסקים הקטנים לשנה על השמעת מוזיקה?
אקו"ם
* מספרות / חנות בוטיק: עד 50 מ"ר, החל מ־735 שקל
*בתי קפה / אוכל: עד 30 מקומות ישיבה 1,363 שקל
* בר / פאב: עד 50 איש - 5,489 שקל
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
* מספרות: עד 3 כיסאות - 1,033 שקל
עד 5 כיסאות - 1,531 שקל
* מכון יופי: עד 3 עמדות טיפול - 1,105 שקל
עד 5 עמדות טיפול - 1,638 שקל
*מסעדות: עד 20 איש 1,734 שקל
מכוני כושר: עד 10 איש 1,125 שקל
אשכולות/עילם
* מספרות ומכוני יופי: עד 2 כיסאות – 618 שקל
עד 5 כיסאות – 1,166 שקל
מעל 5 כיסאות – 1,578 שקל
* חנויות אופנה: עד 30 מ"ר - 1,184 שקל
* בתי קפה: עד 221 מקומות - 1,441 שקל
הפי"ל
* בר / מסעדה: עד 20 מקומות - 4,301 שקל
* מספרות ומכוני יופי: עד 3 עמדות - 2,601 שקל
*פאבים וברים: עד 20 מקומות - 2,791 שקל
הגופים שמייצגים את האומנים
אקו"ם
אקו"ם נוסדה בשנת 1936 על ידי היוצרים הבולטים בתקופתם, ביניהם: משה וילנסקי, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן ומרדכי זעירא במטרה לגבות תמלוגים עבור השימוש ביצירות והעברתם ליוצרים. האגודה, שומרת על זכויות היוצרים של למעלה משני מיליון יצירות ומייצגת מיליוני יוצרים – מלחינים, פזמונאים, משוררים, סופרים, מו"לים למוזיקה, מעבדים ומתרגמים בארץ ובעולם. בשנת 2004 הוכרזה כמונופול על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים והיא מנוהלת על ידי דירקטוריון. חלק ניכר מהיצירות ברפרטואר אקו"ם הוא לועזי.
עיל"ם
עמותה ישראלית לזכויות מוזיקאים מבצעים. מייצגת את זכויות הנגנים והמבצעים המוזיקליים. עילם הינה עמותה בעלת אישור ניהול תקין המהווה התאגדות שלא למטרת רווח ומאגדת זכויות של כ־4,000 מוזיקאים/ות ובהם נגנים, מנצחים ותזמורות. היא גובה תמלוגים מגופי שידור כמו תחנות טלוויזיה, רדיו וסלולר, וכן מעסקים המשמיעים ביצוע פומבי. במסגרת זו עילם מעניקה למשתמשים רישיונות לעשות שימוש בכל הביצועים של ציבור המוזיקאים הישראלים, על פי רישיון המכונה "רישיון שמיכה", רשאי המשתמש לעשות שימוש בביצועים למשך תקופה מוגדרת.
אשכולות
מייצגת את זכויות המבצעים של אמנים כמו זמרים, שחקנים, בדרנים, מדבבים ורקדנים. גוף פרטי שמנהל מאות מיליוני שקלים של תמלוגים בנאמנות. אשכולות מייצגת מעל 10,000 מבצעים שנתנו לה הרשאה בכתב. אשכולות חברה לעיל"ם המייצגת את המבצעים שהם הנגנים, המנצחים והתזמורות ויחד הקימו את אשל"ם - הארגון היציג.
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
IFPI הינו ארגון המייצג את תעשיית התקליטים ברחבי העולם ובו מאוגדים קרוב ל־1,400 מפיקי תקליטים ב־76 מדינות. בפדרציה לתקליטים בישראל חברות בין היתר חברות ותיקות בתעשייה המקומית כמו "הד ארצי" ו"התקליט". חברות כמו "אן אם סי", "הליקון" ו"לב-גרופ מדיה" שמייצגות חברות תקליטים זרות כמו Universal ,Sony, Warner. וכמו כן, חברות כגון "התו השמיני" ו"קמע" שמייצגות בין השאר אמני אינדי מקומיים ובינלאומיים. אנשי השיווק של הפדרציה מגיעים לבית העסק, בודקים אם מושמעת בו בפומבי מוזיקה שלפדרציה זכויות בה, ומתמחרים את דמי התמלוגים. התעריפים מבוססים על גודל בית העסק ומספר האנשים שהוא מסוגל להכיל.
הפי"ל
הפדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ. תאגיד רשום לניהול משותף של זכויות יוצרים בהקלטות קול מוזיקליות. מייצגת כיום למעלה מ־600 מפיקים, המהווים את מרבית המפיקים העצמאיים בישראל. דואגת לשמירת זכויות היוצרים שלהם ופועלת להסדרת רישיונות שימוש מול עסקים. הוקמה בשנות השמונים.
מה אומר החוק?
זכויות המבצעים בישראל הוכרו לראשונה בשנת 1984, מועד החקיקה של חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ”ד-1984. החוק חל רק על ביצועים של מבצעים שבוצעו בישראל לאחר חודש יולי 1984. מטרת חוק זכויות המבצעים הינה הגנה על זכויותיו של המבצע בביצועו המוקלט. חוק זה קיים לצד חוק זכויות יוצרים המגן על יצירותיהם של מלחינים, סופרים ויוצרים אמנותיים אחרים.
בשנת 1996, הוסף לחוק סעיף המתייחס להשמעה והצגה של ביצועים וקובע, כי כל המשמיע או מציג ביצוע המוגן על פי החוק – חייב בתשלום תמלוג ראוי. תוספת זו, איפשרה לציבור המבצעים להתחיל בגביית תמלוגים לא רק בתחום השידור, כפי שהיה לפני כן, אלא גם בכל המגזר העסקי המשמיע מוזיקה ישראלית (קניונים, בתי קפה, רשתות שיווק, מועדוני ספורט, רשויות מקומיות וכיו"ב). התמלוגים המתקבלים אצל המוזיקאים מגיעים לאחר ניכוי הוצאות תפעול.
