החוק לפיזור הכנסת יעלה מחר לקריאה טרומית בכנסת, ואמש העבירו החרדים מסרים לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הם מתעקשים לתמוך בו. ביהדות התורה הבהירו כי אין כל שינוי בעמדתם, והם לא מאמינים כי נתניהו יכול או מסוגל להציג להם טיוטת חוק שתהיה מקובלת עליהם. גם ש"ס הודיעה כי תצטרף ליהדות בתורה, והרבנים הבכירים של המפלגה פירסמו הודעה חריפה שבה הם מגנים ומתנגדים למכסות גיוס וסנקציות אישיות. "גם מי שלא לומד תורה – לא צריך ללכת לצבא", כתבו הרבנים.
עם זאת, גם אם החוק יעבור מחר בקריאה טרומית עדיין יהיה "חלון הזדמנויות" לנתניהו למנוע את הקדמת הבחירות ולנהל מו"מ עם החרדים על חוק השתמטות. אלא שגורם בכיר בקואליציה אמר אתמול כי השיחות נקלעו ל"מבוי סתום" וכי אין דרך לצמצם את הפערים בין הדרישות של החרדים לחוק שמציע יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין.
אדלשטיין חזר גם אתמול על עמדתו כי הסנקציות האישיות יהיו מרכיב מרכזי בחוק וכי הן יחלו מיד לאחר שהחוק יעבור ולא רק שנה לאחר מכן, כפי שדורשים החרדים. "אם לא יהיו סנקציות מהרגע הראשון לא יהיה חוק גיוס", אמרו מקורבי אדלשטיין. הוא עצמו הסביר כי גם אם יסכים להקלות בסנקציות הרי הן ייפסלו על ידי היועצת המשפטית של הוועדה והיועצת המשפטית של הכנסת.
ההערכה היא כי ביממה הקרובה ינסה נתניהו למנוע בכל מחיר את תמיכתן של המפלגות החרדיות בחוק לפיזור הכנסת מחשש ל"דינמיקה שתוביל להתפרקות הקואליציה גם אם מפלגות הקואליציה לא ירצו בכך".
אתמול התברר כי בסביבת נתניהו נעשתה בדיקה מול האדמו"ר מצאנז אם ייתכן שיפר את החלטת המועצה ויורה לנציגו בכנסת, ח"כ משה-שמעון רוט, להצביע נגד הפיזור. עם זאת, גורמים בחסידות העבירו מסר לפיו החלטת האדמו"רים מחייבת גם אותם באופן מוחלט.
המנהיג הליטאי, הרב משה הלל הירש, שתמך בהחלטה לצאת מהממשלה, התייחס אמש למו"מ על חוק הפטור מגיוס ואמר כי "אנחנו עובדים על זה מכל הכיוונים, גם חברי הכנסת, גם אחרים ובעזרת ה' יהיה בסדר".
גם בש"ס, שם מקיימים את המגעים עם הליכוד בלב פתוח ונפש חפצה - מסתמן כי הפשרות לא על דעת כלל רבני התנועה. חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב משה צדקה והרב משה מאיה, שלחו אתמול מסר ליו"ר המפלגה אריה דרעי, שבו כתבו כי הם מתנגדים בתוקף לגיוס חרדים לצה"ל. לעמדה הצטרף הרב שלמה מחפוד, מהרבנים הבולטים של ש"ס.
בתוך כך, אתמול הניח ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) הצעת החוק שעלולה להטיל עול כלכלי כבד על נפתלי בנט לקראת הבחירות הבאות. לפי ההצעה, ראשי מפלגות לא יוכלו להקים מפלגות חדשות בטרם כיסו חובות של מפלגות קודמות שהקימו.
ההצעה תחול על מפלגה שראשה עמד בראש מפלגה אחרת בשבע השנים שקדמו להקמת המפלגה החדשה - ומבקר המדינה קבע שהמפלגה הקודמת, התנהלה בצורה לא תקינה שהובילה אותה לחובות. ההצעה קובעת כי כל הכספים שתגייס המפלגה החדשה, ישמשו תחילה להחזר החובות של מפלגה אחרת.
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בחודש פברואר האחרון, שתי המפלגות שהקים נפתלי בנט מצויות בחובות: הבית היהודי עם חוב של כ-3 מיליון שקל, וימינה עם חוב של כ-17 מיליון שקל. מדובר בכספים שהועברו במסגרת חוק מימון מפלגות, אך מאחר ואותן מפלגות לא נבחרו לכנסת הן היו צריכות להשיב את החובות שנצברו למדינה, מה שלא קרה עד היום.
