זה קרה באפריל האחרון בצפון רצועת עזה. חוליית מחבלים מבית-חאנון ירתה טיל נ"ט לעבר כוח צה"ל, ואחריו ביצעה ירי צליפה. התוצאה הייתה קטלנית. רס"ל (במיל') אסף כפרי (26) ז"ל מבית חשמונאי נפל, ושני לוחמים נפצעו. אחד מהם, סגן א' (22) מיחידת יהל"ם, נפצע קשה ואיבד את ידו.
ב-7 באוקטובר 2023 היה סגן א' במהלך קורס קצינים. "הייתי בבית, באפרת, וחברים מהיחידה התקשרו ואמרו 'תגיע זריז לעוטף'", שיחזר. "הגעתי ונלחמתי שם המון זמן, הייתי בהמון אירועים. באותו יום הרגשתי שכל דבר שאני עושה מציל חיים. אחרי אותו יום, לאורך שלושה שבועות, לקחו אותי בגלל שהייתי ביהל"ם, לזיכוי מטענים וגופות בכל העוטף".
הוא נכנס עם חבריו לתמרון ברצועה, ובמהלך המלחמה עבר להיות סגן מפקד פלוגה בפלגת לוחמים בצוות תת-קרקע. ביום שבו נפצע, פעלו א' וצוותו במנהרה שממנה יצאו המחבלים שהרגו את הגשש גאלב נסאסרה ז"ל. "מיפינו אותה משך כמה ימים והשמדנו את רובה", סיפר. "ואז שמעתי ירייה. חשבתי שאחד החיילים פלט כדור מהמאג שעל הטנק. הסתובבתי וראיתי את אסף ז"ל, מחזיק את הרגל ונופל על הרצפה. התחלתי לרוץ אליו. תפסתי לו בווסט כדי להוריד אותו מהטנק ולשים לו חוסם עורקים, ואז הרגשתי מכה חזקה בבטן. עפתי אחורה ונפלתי לתוך הטנק. ניסיתי ליישר את עצמי, ואז קלטתי שהיד שלי חטפה כדור. חזק. שמעתי עוד ירייה. הבנתי שזה צלף ושאני לא יכול לצאת. והחבר'ה לא יודעים שאני בתוך הטנק, כי רצתי לאירוע".
מתוך הטנק שלח א' הודעות לחמש קבוצות הווטסאפ הראשונות בטלפון שלו. "כתבתי 'ירו בי ביד, אין לי יד, תשיגו עזרה'. הייתי המון זמן בתור הטנק". לאורך כל הזמן, עד שחולץ ופונה לבית החולים סורוקה בבאר-שבע, הוא נותר בהכרה. "בדרך לבית החולים התקשרתי לחברה שלי ואמרתי לה שיכרתו לי את היד. בסורוקה הרדימו אותי. כשהתעוררתי שאלתי מה קרה לשריונר (אסף כפרי ז"ל). אמרו לי שהוא לא שרד".
אחרי שהחל להתאושש בבית החולים, החל א' לנגן על הפסנתר שנמצא ברחבת הדשא. "נגינה על פסנתר הייתה התחביב שלי", סיפר. "אהבתי את זה מאוד. מאז אני מנגן כמה שאפשר, פשוט עם יד אחת".
כמה ימים אחרי פציעתו קיבל א' בשורה קשה וכואבת. סמ"ר יהלי שרור (20) ז"ל, אחד מלוחמי הפלוגה שלו, נפל בפיצוץ פיר מנהרה ברפיח, ולצידו גם סרן נועם רביד (23) ז"ל, חברו הטוב של א'. "הייתי מאוד קרוב ליהלי. כשהגעתי לפלוגה הוא עזר לי, הכיר לי את החבר'ה. תמיד היה לי כיף להיות איתו. הוא היה אהוב מאוד על הצוות שלו. הייתי בוחר לקחת אותו במיוחד לפעילויות, כי הוא היה חייל כל כך טוב ומקצועי וגם אדם טוב. זה שילוב מצוין".
א' התעקש לצאת להלווייתו של סמ"ר שרור. "הרופאים אמרו שעדיף שלא אצא. רבתי איתם. הוכחתי להם שאני יכול. בהלוויה הייתי בכאבים עזים, אבל לפחות הספקתי לראות את הארון ואת המשפחה. זה היה לי כל כך חשוב".
א' נמצא עדיין בשיקום. "רציתי ללמוד רפואה, אבל ברפואה זה עוזר שיש לך שתי ידיים", צחק.
"מאוד אהבתי לגלוש, לעשות סקי וקיר טיפוס. עכשיו אצטרך להבין איך אני אעשה את זה עם יד אחת, כמו הנגינה על הפסנתר".
