המלחמה שמנהלת הממשלה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מגיעה לעוד חזיתות. גם הקואליציה מנהלת מאבק מתיש נגד היועמ"שית והפעם זה יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
מדובר בסיפור נפיץ מבחינת הקואליציה. ביום שני יתקיים בוועדת החוקה דיון בנושא פרשת הרוגלות, שבהן עשתה המשטרה שימוש נגד נחקרים בפרשות שונות, ורוטמן הזמין לישיבה את היועמ"שית "כדי לקבל תשובות על הפרשה החמורה". ב-4 ביוני נשלח אליה אימייל עם דרישה להגיע לישיבה, שכותרתה: "ישיבת מעקב בעניין הרוגלות. שיבוש עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים (סייבר) אחרים".
1 צפייה בגלריה
(רוטמן מול בהרב־מיארה. "לא נאפשר הסתרת מידע מחברי הוועדה" | צילום: אלכס קולומויסקי, מישל אמזלג, לע"מ)
בוועדת החוקה טענו כי היועצת לא הגיבה על הזימון ורוטמן אף מעריך כי היא לא תגיע, כמו שלא תגיע ככל הנראה לאותו "שימוע" של ועדת השרים שהוקמה כדי לקיים לה הליך שימוע לפני הדחה "בנפש חפצה ובלב שלם", כלשון השרים החברים בוועדה.
רוטמן החליט לנצל את המשבר מול בהרב-מיארה והכריז שאם היא עצמה לא תגיע לדיוני הוועדה, אף אחד מטעמה לא ישתתף בהם גם בנושאים אחרים. "ועדת החוקה לא תאפשר פרקטיקה פסולה מצד גורמי אכיפת החוק להסתרת מידע מחברי הוועדה ומהציבור כולו מסיבות פוליטיות", הוא אומר. "ככל שנציגי משרד המשפטים והיועמ"שית לא יתייצבו ולא ימסרו מידע שלם ולא מצונזר לוועדה – הם לא יבואו יותר. אני אודיע שאקבל אך ורק נציגים של שר המשפטים או של מנכ"ל המשרד והם יגיעו לדיוני הוועדה".
רוטמן מגלה כי זאת לא הפעם הראשונה שהוא מדיר אנשי מקצוע ומעדיף את נציגי השרים. "אותו דבר קרה עם המשטרה. התבקש להגיע קצין חקירות שהביע בעבר עמדה שלא נוחה לחלק מהקצינים הבכירים – אז המשטרה סירבה לאשר את הגעתו. בעצה אחת עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר המשטרה יוצגה באותו דיון על ידי עובדי המשרד ולשכת השר".
לשאלה אם צעד כזה לא הופך דיון מקצועי לפוליטי, משיב רוטמן: "להפך. אם אנשי המקצוע מוסרים מידע שגוי, מצונזר ולא מקצועי מסיבות פוליטיות, הם לא יגיעו לישיבות ועדת החוקה. מי שרוצה למסור מידע, שיעשה את זה באמצעות משרדי המשפטים או לשכת השר לביטחון לאומי. אני לא מוכן לעבוד מול עובד מדינה, שמחליט מה אסור לי ומתי מותר לי לדעת".
*
בתחילת השבוע יצאה הודעה לקונית משהו על בחירות לראשות המחנה הממלכתי, שכותרתה: "המתווה לשותפות הציבור". בהודעה נכתב כי "במסגרת השלב הראשון בתהליך הוחלט כי בחודשים הקרובים תפתח המפלגה את שורותיה להתפקדות הציבור, תחודש ותגדל משמעותית אסיפת המפלגה וייערכו בחירות לראשות המפלגה במסגרת האסיפה החדשה. כמו כן, ימונו מחדש חברי ועדת הביקורת של המפלגה ומוסדות פנימיים נוספים". את התוכנית הגה והוביל מזכ"ל המפלגה, הח"כ והשר לשעבר איתן גינזבורג.
הכותרות קבעו: "פריימריז במחנה הממלכתי" וגם "גנץ נגד איזנקוט" – אלא שהסיפור האמיתי הרבה פחות דרמטי מזה. האסיפה אולי תגדל, אבל לא יתקיימו פריימריז לראשות המחנה הממלכתי. כלומר, מתפקדי המפלגה (עד כמה שיהיו כאלה) לא יבחרו את היו"ר אלא האסיפה, גוף המונה כמה עשרות מייסדים ופעילים מרכזיים. במחנה הממלכתי טוענים כי הוא יורחב, אבל לא ברור בכמה.
גם ההערכה כי איזנקוט יתמודד מול גנץ עדיין רחוקה ממימוש מכמה סיבות: לא מדובר בפריימריז כמו שהוא דרש; הוא לא יודע מה יהיה הרכב הגוף הבוחר ומי ימנה אותו; התמודדות יכולה לסנדל אותו מאופציות פוליטיות נוספות, כמו חיבורים ואיחודים עם מפלגות אחרות; ולא בטוח שיספיקו לקיים בחירות פנימיות אם יוקדמו הבחירות הכלליות.
ויש עוד סיבה: אם איזנקוט יפסיד מול גנץ, האופי שלו לא ייתן לו לחפש לעצמו בית פוליטי חדש "כמו לוזר" – כך לפחות מעיד אחד האנשים שמכירים אותו. ולכן, כל מי שניסה לחלץ מאיזנקוט איזו אמירה עם רוח ספורטיבית על התמודדות דמוקרטית מול גנץ, פשוט לא הצליח. לא בשיחות סגורות, ובטח לא באופן פומבי. כשעיתונאים לחצו אותו ביום שני השבוע שיכריז על התמודדות מול גנץ, הוא השיב במבוכה: "אמרתי בעבר שאעשה כל מה שדרוש כדי שבבחירות הבאות ננצח. אני כמובן מברך על התהליך הזה. זה חלק מההתפתחות של המפלגה והרצון שלה להתבסס ולהפוך למפלגה הרבה יותר גדולה, בתקווה המפלגה הגדולה ביותר".
בסוף דצמבר 2024 נחשפה בטור זה דרישתו של איזנקוט לקיים פריימריז על ראשות המפלגה. הוא הזכיר את ההסכם שיש לו עם גנץ, ולפיו 180 ימים לאחר הבחירות המפלגה תקיים תהליכים דמוקרטיים, כולל פריימריז. גורם באופוזיציה (שאינו מהמחנה הממלכתי) אומר לנו השבוע כי מדובר בבלון ניסוי של גנץ, שנועד להשאיר את איזנקוט במפלגה מתוך הערכה שלבסוף לא יתקיימו בחירות לראשותה. "חוק ישן בפוליטיקה קובע שאם אי-אפשר להבין מהלך פוליטי כלשהו, אז כנראה הוא לא אמיתי", אומר הגורם. "היות שאף אחד לא הבין את ההצעה של גנץ, מותר להניח שמדובר פשוט במהלך בלימה לפני שאיזנקוט יברח עם מה שנשאר מהמנדטים שלו".
*
הממשלה הולכת ומסתבכת עם הקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר. הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) עוד מהסיבוב הקודם לא הבשילה בעקבות התנגדות של האופוזיציה, והממשלה אמורה לעדכן את בג"ץ בשבועות הקרובים לגבי עמדתה להקמת ועדה חקירה (רק אל תגידו "ממלכתית") בעקבות העתירות שהגישו כמה ארגונים ובהם התנועה לאיכות השלטון.
בתחילת חודש מאי דנה הממשלה בנושא בישיבה שנכפתה עליה בעקבות אותן עתירות, והיא הודיעה כי תעדכן את בג"ץ בתוך 90 יום (כלומר, נותרו לה עוד כחודש וחצי). באותה ישיבה הוחלט כי "הממשלה והכנסת יגבשו הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת, שתייצג דעות שונות בציבור ותזכה לאמון רוב הציבור".
גורם בכיר בקואליציה אומר כי הממשלה תקועה עם ההבטחה וכל הניסיונות שלה להעביר חוק שיענה על דרישותיה נכשלו – כך שהיא הגיעה למבוי סתום עם הסיפור הזה.
