ביום ראשון הקרוב, 15 ביוני 2025, יסיים רונן בר את תפקידו כראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), אחרי כהונה בת שלוש שנים וחצי, שהחלה ב-13 באוקטובר 2021 וכנראה תיחשב לסוערת ביותר בארגון, לפחות ב-20 השנה האחרונות.
תקופתו של בר התאפיינה בהישגים מבצעיים מרשימים, שינויים מבניים משמעותיים בארגון והתמודדות עם אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים, אך תיזכר בעיקר בצל המחדל הקשה של מתקפת 7 באוקטובר 2023, שהובילה לביקורת ציבורית חריפה על השירות, וכמובן בשל הקרב החזיתי שניהל בר בתצהירים משפטיים, מול ראש הממשלה בנימין נתניהו.
אתמול החליט ראש הממשלה נתניהו שסגנו של בר, ש' (53), ימונה החל מיום ראשון לממלא מקומו בראש הארגון. בהודעה מטעם "גורם במשרד ראש הממשלה" נכתב: "מכיוון שתהליך מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ הבא יארך כמה שבועות, ועל מנת למנוע ואקום בתפקיד, הטיל ראש הממשלה על סגן ראש השב"כ ש' את מילוי מקומו של רונן בר לתקופה של חודש, או עד להשלמת תהליך מינויו של האלוף זיני – לפי המוקדם ביניהם".
ש', נשוי ואב לשלושה, מוערך מאוד בארגון. הוא החל בו את דרכו ב-1995 כרכז מודיעין במגזר הערבי, ולאורך השנים מילא שורת תפקידים בכירים – בהם ראש חטיבת המחקר, ראש אגף סיכול ריגול, וראש אגף המטה, שאחראי על בניין הכוח בארגון. בין היתר עמד בראש חטיבת הסיכול בשומרון בשנים 2019-2017, תקופה שהתאפיינה בעלייה במספר הפיגועים מצד חוליות טרור מקומיות, מולה גיבשה החטיבה – תחת הנהגתו – מענה מבצעי מותאם.
בשנה האחרונה, מאז שמונה לתפקיד סגן ראש השב"כ, הוביל ש' תהליכים להטמעת לקחי מתקפת 7 באוקטובר, והוא מופקד גם על הפעלת הכוח בארגון, כולל מבצעי סיכול ממוקדים.
ברקע סיום תפקידו של בר ומינוי מחליפו, ישנה מניעה משפטית עקרונית: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה כבר לפני כשבועיים וחצי שנתניהו מצוי בניגוד עניינים, ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ – קבוע או זמני. לדבריה, ההחלטה למנות את האלוף דוד זיני "נגועה בפגמים חמורים ואינה חוקית", ויש לקיים את הליך המינוי מחדש, מראשיתו.
עם זאת, היא הבהירה אתמול, במכתב שנשלח על ידי סגנה, עו"ד גיל לימון, שניתן להטיל את התפקיד על ש'. "בנסיבות החריגות שנוצרו, אף שרה"מ מצוי כאמור בניגוד עניינים, אך נמנע מהעברת הסמכות לשר אחר כנדרש, ובמכלול נסיבות העניין ובמיוחד לנוכח השיקול החיוני של מניעת פגיעה בביטחון המדינה, ניתן להטיל את התפקיד על המועמד המוצע, כמבוקש, לתקופה של חודש ימים, שבמהלכה תועבר סמכות ראש הממשלה לפי סעיף 3א' לחוק השב"כ לשר אחר, על מנת שזה יפעל ללא דיחוי למינוי קבע לתפקיד ראש השב"כ", כתב לימון.
7 באוקטובר 2023 סומן כמחדל הביטחוני החמור בתולדות ישראל. על פי תחקיר השב"כ, השירות, תחת הנהגתו של בר, לא הצליח לספק התרעה מספקת למניעת המתקפה, על אף ידיעות מודיעיניות על כוונת חמאס לבצע "מבצע גדול", ועל אף העובדה שבר הגיע למטה השב"כ בלילה שלפני המתקפה והקפיץ לאזור העוטף צוות "טקילה" מהיחידה המבצעית.
בסוף אותו לילה הוחלט לא להעלות את הכוננות ולא לעדכן את ראש הממשלה נתניהו בזמן אמת. השתלשלות האירועים באותו לילה הביאה להפצת תאוריות קונספירציה נגד הארגון ונגד בר. ברשתות החברתיות ספג בר מסע הסתה קשה, חריף וקיצוני שלא היה כמותו מעולם נגד ראש שירות.
אחרי המחדל הוביל בר את השב"כ בהתאמות מהירות למציאות המלחמתית, תוך שיקום הארגון מהטלטלה. השירות התמקד בחיבור לשטח, כשרכזים, חוקרים ואנשי מבצעים פעלו לצד כוחות צה"ל ברצועת עזה, תוך תחקור פעילים, חקר תוואי שטח וסיכול בכירי חמאס. מפעל החקירות הורחב עם גיוס חוקרי מילואים, מה שאיפשר תחקור מאות עצורים מעזה ויצירת מודיעין בזמן אמת, שסייע לתקיפת מאות מטרות ולחילוץ תשע גופות חטופים.
השב"כ הקים את חפ"ק "ניל"י" לסיכול משתתפי טבח 7 באוקטובר, שחיסל עשרות רבות של מחבלים, ויחידה ייעודית לאיתור וחילוץ שבויים ונעדרים, שהובילה למבצעים כמו חילוץ אורי מגידיש, ופרננדו מרמן ולואיס הר.
בר הקים גם חטיבה לסיכול טרור פלסטיני בחו"ל, שב-2024 חיסלה כ-25 בכירים בלבנון, בהם סאלח אל-עארורי וסמיר פנדי. במקביל, הוא ניהל קשר ישיר עם ראש המודיעין המצרי והיה מעורב מרכזי במשא ומתן לעסקאות חטופים.
השב"כ, תחת בר, ניהל מערכה רב-זירתית: בעזה המליץ על חימוש מיליציה אנטי-חמאסית לערעור שלטון חמאס, תוך שמירה על כוחות צה"ל; ביהודה ושומרון סוכלו כ-1,500 פיגועים ב-18 החודשים האחרונים, עם 1,300 מעצרים ועשרות מבצעים מיוחדים; ובתוך ישראל סוכלו 20 חוליות טרור של ערביי ישראל, ונרשמה עלייה של 400 אחוז במעצרים לחקירה באגף סיכול ריגול. סוכלו גם 20 פרשיות גיוס אזרחים ישראלים על ידי המודיעין האיראני, עם 36 כתבי אישום שהוגשו.
כבר ב-16 באוקטובר לקח בר אחריות וכתב לעובדי השב"כ: "לצערי, לא הצלחנו לסכל את המתקפה". לדברי תומכיו, לקיחת האחריות שלו משקפת אומץ, בניגוד לדרג המדיני.
אירועי 7 באוקטובר הביאו להפצת תאוריות קונספירציה נגד הארגון ונגד בר. ברשתות החברתיות ספג בר מסע הסתה קשה, חריף וקיצוני שלא היה כמותו מעולם נגד ראש שירות
