תחקיר הקרב במחנה רעים ב-7 באוקטובר חושף כשלים חמורים בהגנה על המחנה ‑ שנבעו מהכנה לקויה לתרחישי פח"ע, תשתיות הגנה לקויות, תרבות מבצעית "עורפית" במחנה קרוב לגבול, וחוסר תרגול של תרחישי התקפה. לצד זאת, עולה כי גבורת הכוחות בש"ג וברחבי המחנה מנעה אבידות גדולות יותר.
מממצאי התחקיר עולה כי למחנה הגיעו כ-60 מחבלים, 30 מהם נשארו בכניסה והיתר פלשו פנימה. קרב הבלימה בש"ג מנע את כיבוש המחנה, אך פרק הזמן שבמהלכו היה האויב "מרותק" לכניסה, לא נוצל כראוי על מנת להיערך להגברת מוכנות המחנה למתקפה רחבה.
המסקנות המרכזיות מדגישות כי תשתיות כמו מערכת כריזה ומצלמות היקפיות היו תקולות לאורך זמן, ומרחבי מיגון כמו מיגוניות וחמ"לים לא היו ערוכים לשהייה ממושכת. סדרי ההגנה לא הותאמו לאיומים, והיעדר הנחיות ברורות ותרגול תרחישי ייחוס הקשה על תגובת הכוחות.
בקרבות נפלו סא"ל סהר ציון מחלוף, רס"ן עידו יהושע, סרן רום שלומי ורב"ט עילי עזר ז"ל. שבעה לוחמים נפצעו, וחייל נוסף ואביו נרצחו בצומת הכניסה. שני אזרחים, שנמלטו ממסיבת הנובה ונכנסו למחנה, נהרגו לאחר שיצאו לכביש 232. כוחות צה"ל, כולל גששים, חפ"קים ולוחמי הנדסה, ניהלו קרבות עזים, חיסלו לפחות עשרה מחבלים והגנו על חיילים ואזרחים לא חמושים, כולל כ-20 אזרחים שהוסתרו במועדון הגששים.
התחקיר מדגיש את גבורת הכוחות, שגרמה לשיבוש תוכנית האויב ולמניעת כיבוש מלא של המחנה. המפקדים, הגששים והחיילים שחתרו למגע צמצמו את פערי העוצמה שהיו לאויב, ופעולתם, לצד התקפה מהאוויר בתוך הבסיס, גרמה לנסיגתו.
התחקיר מדגיש מעשי גבורה, כמו זה של רס"ן עידו יהושע ז"ל, שדילג פצוע ותחת אש לסייע לקשר, ושל וסרן רום שלומי ז"ל, שנפגע אך המשיך להילחם. במהלך הלחימה בבסיס, היו בחמ"ל האוגדה מפקד אוגדת עזה לשעבר תא"ל אבי רוזנפלד ומח"ט צפונית אל"ם חיים כהן, שניהלו את הקרבות.
