בתהליכי הגיבוש של מתווה הגיוס החדש השתתפו בעיקר פוליטיקאים – ונותרו מאחור גורמים לא בדיוק שוליים באירוע: ראשי הצבא. כעת, בצה"ל טוענים שההסכמות מרוככות מאוד, והן לא יפתרו את מצוקת כוח האדם הקשה.
לאחר מו"מ ממושך אל תוך הלילה, הודיעו הנציגים החרדים כי הגיעו להסכמות בלתי רשמיות עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. לראשונה הסכימו החרדים לקבל סנקציות על משתמטי גיוס, אבל קיבלו גם הקלות במועד כניסתן לתוקף.
במשך יותר משנה וחצי, מתחילת המלחמה, הפצירו בכירי צה"ל בדרג המדיני לגבש מתווה שיזרים מיידית בין 5,000 ל-10,000 חרדים למערך הסדיר, כדי להתמודד עם המחסור החריף שנוצר מאז 7 באוקטובר. גיוס שכזה לא היה פותר את סוגיית השוויון בנטל, אך היה מקל באופן דרמטי על הלחץ הבלתי נתפס שמופעל על המילואימניקים והלוחמים הסדירים.
בצה"ל אף נערכו לקליטת הגיוסים החרדיים בהיקפים רחבים. המשמעות הייתה ברורה: גם אם אלפים בודדים היו מתגייסים כבר ב-2025, היה בכך כדי לשחרר גדודים שלמים מתעסוקות מבצעיות בשנתיים הקרובות, או לצמצם את היקפן.
אלא שהפעם, הצבא נותר מחוץ לחדרי הדיונים. המתווה גובש כולו ללא שיתוף של צה"ל או משרד הביטחון, אף שהם אמונים על יישומו ועל ההשלכות המבצעיות שלו.
אחרי הלילה הסוער בכנסת, אדלשטיין נפגש אתמול בבוקר בביתו עם נציגי ארגוני המשרתים. עו"ד שבות רענן, ממייסדות ארגון "המילואימניקים", לא הצליחה להחזיק את הדמעות כשדיברה בפגישה על אכזבתה מהקואליציה. "הבתים שלנו קורסים", אמרה לאדלשטיין. אמש, היא הגיעה לזעוק את זעקתה במחאה מול משכן הכנסת, יחד עם משרתי מילואים נוספים. "לא נוותר, גם כשהקרב קשה", היא הצהירה. דוד שרז, ממובילי ארגון "אל הדגל", טען: "עשו עלינו סיבוב, נתנו פרס לחרדים. אני מרגיש שתוקעים לנו סכין בגב. לא ניתן לזה לקרות". יונתן שלו, ממובילי ארגון "כתף אל כתף", הוסיף: "אני לא מוכן שביטחון המדינה ייפול קורבן לעסקנות פוליטית. אני אופטימי שנצליח להשיג את הדבר החשוב ביותר למדינה הזו – ביטחון וערבות הדדית". השר לשעבר יועז הנדל, יו"ר תנועת "המילואימניקים", הצטרף לדברים: "נמשיך במחאה הפומבית ולא ניתן שיעבור חוק שמעודד השתמטות. אנחנו צריכים לכפות את זה על המערכת הפוליטית – כי אין סיכוי שיעשו זאת ביוזמתם".
גורמים בקואליציה טוענים כי ספק אם ההסכם שהבשיל בגלל אילוצים פוליטיים וקואליציוניים יצליח לעבור בכנסת כחוק גיוס לכל דבר בקריאה שנייה ושלישית. "יהיה קשה לעשות זאת בכנס הקיץ", אמר בכיר בליכוד, "אם חוק הגיוס לא יעבור עד סיום כנס הקיץ של הכנסת בחודש וחצי הקרובים – לא יהיה חוק גיוס".
ההסכמות עם החרדים הכעיסו, כמובן, גם את האופוזיציה – ובמיוחד את חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהאשימו את היו"ר אדלשטיין כי הסכים להשתמטות אחרי ששיתפו איתו פעולה בחודשים האחרונים בקו שתומך בגיבוש חוק גיוס. "המתווה אינו עולה בקנה אחד עם רוח הדברים בדיונים שקיימנו בנושא", כתבו.
יו"ר הוועדה אדלשטיין דחה את הטענות כי מדובר בחוק השתמטות ואמר כי לראשונה הצליח להכניס לחוק הגיוס גם סנקציות. הוא הודה כי נאלץ להתפשר בכמה סוגיות הנוגעות למועד כניסתן של הסנקציות לתוקף, אולם לדבריו החוק עונה על צורכי הצבא וגם עבר את הייעוץ המשפטי של הוועדה והכנסת. בשיחות עם גורמים פוליטיים אמר אדלשטיין: "אני הצלחתי להביא מהחרדים מה ששני שרי ביטחון (גלנט וכ"ץ) לא הצליחו להוציא מהם. בפעם הראשונה החרדים מקבלים את העיקרון של הסנקציות, אלה דברים שהיו הקו האדום שלהם. הם הבינו כי בלי סנקציות לא יהיה באמת חוק גיוס".
