מתנגדי המשטר באיראן חווים מאז חמישי בלילה רגשות מעורבים. נעים בין תקווה גדולה להפלת שלטון משמרות המהפכה, לפחד מהנקמנות והפרנויה של אנשיו בעקבות התבוסה העצומה שנחל. במונולוג כן ויוצא דופן, חושפת עזיתא, צעירה איראנית מטהרן, את מה שעובר עליה ועל חבריה מאז, בתקווה שמדובר עבורם בשחר של יום חדש:
“מאז הלילה שבין חמישי לשישי, מצב הרוח שלנו, המתנגדים למשטר, משתנה כל הזמן. נע בין אופוריה לפחד גדול, בין שמחה על השינוי שמתחולל כאן, לבין צער עמוק על המדינה שלנו, שהגיעה למצב הזה. זאת אחת הסיבות שאנחנו יושבים עדיין בבית די משותקים ולא עושים שום פעולות או התארגנויות.
"עוד סיבה היא שהאינטרנט בקושי עובד, וזו הדרך היחידה שלנו להתקשר בינינו מתחת לאוזניים של המשטר. (צוחקת) אולי אילון מאסק יביא אלינו את האינטרנט הלווייני שלו כפי שמדווח ממש עכשיו. יש גם הרבה פחד לצאת מהבית. הרבה אזרחים, רובם תומכי המשטר, מסתובבים בחוץ, המומים מהפגיעה ומהחדירה לשטח של איראן והפגיעה במתקנים ובאנשי צבא ומדענים בכירים. הם מרגישים נבגדים כשהם שומעים או רואים שאנשי מודיעין ישראלים נכנסו לאיראן ועשו בה מה שהם רוצים. הם מבינים את הפגיעות שלהם ואת חוסר היכולת האמיתי של המשטר להגן עליהם. הם מאוד כועסים ומחפשים על מי להוציא את העצבים שלהם, מסתובבים עם אלות, חגורות ושאר דברים כדי להחטיף. ואנחנו המטרות הכי נוחות עבורם, כי אנחנו בעיניהם נציגים של ישראל".
***
"אנחנו, המתנגדים למשטר, ידענו שזה הולך להגיע. אחרי מה שקרה לחמאס, לחיזבאללה ולמשטר בסוריה, זה היה לנו ברור. בחודשים האחרונים כבר אין פה שום אכיפה של השלטונות או משטרת הצניעות. לאף אחד כבר לא אכפת איך נשים מתלבשות או אם אנשים מתנהגים בניגוד לחוקי הדת. יש פה כל כך הרבה בעיות כמו אינפלציה, שחיקת המטבע, מחסור באנרגיה שגורם להפסקות חשמל תכופות ולשיבושים בלימודים, בבתי החולים, בתחבורה, בבנקאות, ואחוז האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני ממשיך לעלות. המשטר עסוק בלהרגיע את הרחוב. הוא פוחד מהתקהלויות, מתסיסה. ההפצצות מישראל שיבשו לו את התוכניות.
"כרגע, זה נראה כמו סצנה מסרט על מנהיג גדול שהשתלט על מדינה והכריז שהוא רוצה לייצא את איראן השיעית לשאר העולם, וגם הצליח במשך תקופה לא קצרה, אבל עכשיו אנחנו בסצנות הסיום. כל הפרוקסים שלו נופלים, בלי שהוא נוקף אצבע לעזור להם. לא בלבנון, לא בעזה, לא בסוריה, ולא בתימן. ועכשיו הוא מכונס בתוך הטירה שלו, בקרב האחרון, לבד. אף אחד לא יבוא לעזרתו. לכן גם ברור לנו שהמשטר יעשה הכל, גם כלפי ישראל וגם כלפי המתנגדים מהבית, כדי לשמור על המבצר. אנחנו מוכנים לזה.
"קראנו ברשתות החברתיות ישראלים שכותבים שלא אכפת להם מה המחיר שיצטרכו לשלם, הם רוצים לחסל את האיום האיראני, וזו בדיוק התחושה שלנו כאן. אנחנו מוכנים לשלם כל מחיר, כולל בחיים שלנו, כדי שהחלום הרע, 46 שנים של חלום רע, יסתיים.
"אנחנו אנשים חילונים, הדת באיראן הרסה לנו את החיים, אבל מאז יום שישי בבוקר אנחנו מתפללים שישראל לא תסתפק בפגיעה במתקנים והמשגרים ומערכות ההגנה, אלא תמשיך לשים גם בכירים, ברשימת המטרות שלה. זה הדבר היחיד שישנה פה, הדבר היחידי שאחריו לא תהיה עוד ריצה אחרי נשק אטומי וחרחור מלחמה. הדרך היחידה לעצור את האיום הגרעיני, היא אם המטוסים הישראליים יצליחו בסופו של דבר להפיל את המשטר".
***
"מטבע הדברים יש פה הרבה אי-ודאות. גם לגבי הנזק הפיזי וגם לגבי מי שמת. מתרוצצות הרבה הרבה שמועות בטהרן על בכירים בפוליטיקה, בצבא, במתקני הגרעין שנמלטו על נפשם, גם אחרי התקיפה הישראלית הראשונה, ובעיקר עכשיו כשלכולנו ברור שההפצצות הבאות כבר יסמנו בנייני מגורים. כל הטיסות מבוטלות אמנם, אבל בשמיים רואים מטוס ממריא אחרי ממטוס ממריא. הבכירים בורחים.
"יש גם מעצרים של חשודים בשיתוף פעולה, עוצרים לביקורת משאיות וטנדרים בכל מקום. יש אזהרות ברורות שכל מי שבורח ייחשב כבוגד. אנחנו שמחים שתוקפים אותנו. איזה מצב נורא עבור אזרחים.
"אז כן, יש פה פחד, אבל אני קוראת לו פחד אמיץ. כל אחד פוחד שהפצצות ייפלו עליו או על משפחתו. אבל להרבה מאיתנו, זה גם לא אכפת. אמרתי לך כבר בעבר. בשבילנו עדיף למות מאשר להמשיך לחיות ככה. אלו לא חיים".
הביא לדפוס: זאב אברהמי
