המתקפה האיראנית על ישראל מעוררת שאלות משפטיות רבות. אם מקום העבודה פתוח ואין הנחיה אחרת, העובד מחויב להגיע – גם אם התחבורה הציבורית מוגבלת. עובד שלא מגיע ללא הצדקה – לא זכאי לשכר, אלא אם הוסכם אחרת. במקרה שמקום העבודה הוגדר כ"חיוני", קיים אף צו חובת התייצבות. עו"ד שירה להט מציינת כי דוגמאות למפעלים חיוניים הן חברת החשמל, מקורות, הבנקים, סופרמרקטים ובתי חולים.
נזק לרכוש
לדברי עו"ד ענת גינזבורג נזקי מלחמה לרכב, דירה או מלאי עסקי אינם מבוטחים בפוליסות רגילות אלא ע"י מס רכוש, ואין פיצוי על מזומן, המחאות, תכשיטים וחפצי אמנות. על הרקע הזה המליצה אתמול לשכת סוכני הביטוח לבצע הרחבה של ביטוח הרכוש ולרכוש באמצעות האתר הממשלתי gov.il את ביטוח התכולה המיוחד מפני נזקי מלחמה, זאת כי מס רכוש מפצה עד לסכום נמוך באופן יחסי לעומת השווי של הרכוש.
חוזים, מופעים ועסקים
מלחמה אינה מוגדרת אוטומטית כ"כוח עליון" לפי החוק, אך בתי המשפט עשויים להכיר בכך, במיוחד אם יש סעיף בחוזה. מופעים שבוטלו עקב הוראות ביטחוניות – יש להחזיר לצרכן את כספו. בעלי עסקים שנפגעו כלכלית מהביטולים אינם זכאים לפיצוי אוטומטי מהמדינה – אלא אם הוכרז מנגנון ספציפי.
עו"ד יגאל קולוף מציין כי, "במקרה שביטול המופע נבע מהנחיות פיקוד העורף, לעמדתי זכאי הצרכן להחזר כספי מלא. הצרכן רשאי לבחור בין קבלת כספו בחזרה לבין השתתפות במופע במועד חלופי.
בנושא אחר, עו"ד קולוף מסביר כי המדינה לא מפצה באופן ישיר עסקים פרטיים בגין הפסדים כתוצאה מהנחיות חירום, אלא אם מדובר בפיצוי מיוחד שהוכרז על ידי הממשלה (למשל, בתקופת הקורונה היו לעיתים מנגנוני פיצוי מסוימים). למשל בעל עסק לקייטרינג, שהזמין ציוד לאירוע שבוטל. "במקרה זה, לפיכך, האחריות להחזר כספי או פיצוי לא מוטלת על המדינה - אלא על הצדדים לעסקה. במצב שבו האירוע בוטל בשל הנחיות פיקוד העורף (כלומר, כוח עליון), ביהמ"ש רשאי לקבוע שכל צד נדרש לשאת בהוצאות שכבר בוצעו. כלומר, ייתכן שתוכל לדרוש מהלקוח (נניח, מארגן האירוע) לשלם לך עבור ההוצאות הישירות שכבר ביצעת – גם אם זה לא הוסדר מפורשות בחוזה ביניכם".
המדריך המלא ב-ynet
מה הכי חשוב לדעת
- פיצויי רכוש: נזק לדירה או רכב עקב פעולת איבה מטופל דרך רשות המסים – מוקד 4954*
- ביטוח: מומלץ להרחיב את ביטוח התכולה גם מפני נזקי מלחמה
- כרטיסים וביטולים: מגיע החזר מלא עבור מופע שבוטל עקב הנחיות ביטחוניות
