המלחמה המתנהלת מול איראן מעוררת שורה ארוכה של שאלות: מה בדיוק המטרה? האם היא יכולה לערער את יציבות השלטון בטהרן? מה הנזק שנגרם בדיוק לתוכנית הגרעין האיראנית? מה הסיכוי שארה"ב תצטרף ותתקוף אף היא? ואיך הכל קשור לחיזבאללה ולחמאס?
גורמים מדיניים הסבירו אתמול כי ישראל הגדירה מטרה אחת למבצע: פגיעה באיום הנשק הגרעיני. "אין לנו יכולת להפיל את השלטון במבצע הזה", אמר אחד מהם, "זו מדינה של 100 מיליון איש עם שטח שגדול פי 63 משטחה של מדינת ישראל. צריך להבין את הממדים".
האם אפשר להשמיד את תוכנית הגרעין? "זה לא היעד שנקבע", אומרים בירושלים, "היעד היה לפגוע בתוכנית הגרעין באופן כזה שהאיום יוסר לפרק זמן משמעותי של שנים. כמה שנים? אולי שנה, אולי שלוש. אבל העיכוב בפיתוחה משמעותי כי יכול להיות בינתיים שינוי בשלטון, או הסכם, ויש גם אפשרות שהאיראנים יבינו כי אם הם יבנו את התוכנית מחדש, הם יותקפו שוב".
מה הסיכוי שארה"ב תצטרף לפעולה? בישראל מאוד נזהרים ולא מכניסים את זה לשיח איתם כדי שלא נואשם בחרחור מלחמה. הנשיא טראמפ אמר אתמול: "המלחמה בין ישראל לאיראן צריכה להסתיים", וזה רומז לאן הרוחות נושבות.
בישראל מאוד מופתעים מכך שחיזבאללה לא הצטרף עד כה למלחמה. ההנחה בירושלים היא ש"ראשי הארגון לא רוצים לשים את הקלפים על סוס מת. זאת בשורה טובה מאוד, אבל זה יכול להשתנות".
האם המלחמה באיראן מגדילה הסיכוי לעסקת חטופים עם חמאס? "בשלב זה, להפך", מסביר גורם המעורה בנושא, "כרגע מרוצים בחמאס שהלחץ ירד מהם. הם מבינים שמשאבי צה"ל עוברים לאיראן. אבל אם יגלו שאיראן רוסקה – זה יהיה דרמטי. איראן לא תוכל לתת להם מאות מיליוני דולרים, ואז אולי יבינו בחמאס שאין ברירה אלא ללכת לעסקה. כאמור, זה נכון לטווח הארוך אבל לא בשלב הזה".
בינתיים, שב"כ הגביר באופן דרמטי את האבטחה סביב בכירי הדרג המדיני, הביטחוני והמודיעיני בישראל – מחשש לפעולות נקם מצד איראן ושלוחיה. לכן, ישיבות המטכ”ל וקבינט המלחמה מתנהלות תחת מערך מגבלות ביטחוני מחמיר.
