צרפת, גרמניה ובריטניה נאלצו לפעול באקרובטיות דיפלומטית כתגובה על התקיפות הישראליות באיראן החל מיום שישי בבוקר. המדינות, בעיקר צרפת ובריטניה, נחשבות למבקרות חריפות של מהלכי ישראל בעזה ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל לאחר המתקפה באיראן, ראשי המדינות חזרו על המנטרה לפיה המדינות מכירות "בצורך של ישראל להגן על עצמה" מפני פיתוח פצצת האטום על ידי המשטר האיראני.
זאת למרות ששלושתן גם חתומות על הסכם הגרעין האיראני מ-2015 שבוטל שלוש שנים לאחר מכן על ידי הנשיא טראמפ, מה שכמובן מוכיח את רצונן לפתור את הקונפליקט הישראלי-איראני בדרכים דיפלומטיות. ערב פתיחת ועידת הג'י 7 בקנדה, שהתחילה אתמול ותסתיים ביום שלישי, אמרו שרי החוץ של צרפת וגרמניה שהם עדיין רואים את פתרון הבעיה בדרכים דיפלומטיות בלבד וכי הם מוכנים לשבת לשיחות עם מנהיגי איראן כדי להרגיע את רוחות המלחמה. מנגד, שניהם גם התבטאו כי "תוכנית הגרעין האיראנית ופיתוח פצצת אטום על ידה מהווים סיכון הן לקיומה של ישראל והן לביטחונה של אירופה".
בריטניה גם חזרה בה מדבריה באופן חלקי: אחרי שבהצהרתה הראשונית נטען כי המדינה לא תשתתף בהגנה על ישראל מפני תקיפות איראניות, החלה הממלכה הבריטית לשנע מטוסים וכלי מלחמה אחרים למזרח התיכון, וזאת למרות איום מאיראן כי תפגע בבסיסים בריטיים באזור אם בריטניה תתערב. ראש הממשלה קיר סטארמר לא שלל על הסף כי בריטניה תתייצב להגנתה של ישראל.
סטארמר שוחח בדרכו לוועידה בקנדה עם מנהיגי צרפת, גרמניה וסעודיה, ועם דונאלד טראמפ ונתניהו. "זה משהו שנדון בו הרבה במהלך הוועידה", אמר סטארמר, "אסור לנו לתת לדבר הזה להסלים. אנחנו יודעים מה הסלמה יכולה לעשות לאזור, ואנחנו כבר רואים את ההשפעה שלה במחירי הנפט העולמיים". בכירים אחרים בממלכה טענו שהאיומים האיראניים על בסיסים וחיילים של בריטניה צריכים להילקח ברצינות, משום שאיראן יכולה לפעול מתוך ייאוש ורצון להוכיח לעולם ולאזרחיה כי יש לה עדיין יכולות התקפיות ואפשרות להפעיל לחץ על מדינות שישתפו פעולה עם ישראל.
