גם לאחר ניצחון הימין בבחירות 22' בישראל, ואפילו לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות 24' בארה"ב, לא הייתה האווירה בערוץ 14 כל כך מרוממת וזקופה. הציפייה להצטרפות ארה"ב למלחמה כבר התפתחה לממדי אירוע דתי. "אתה לא מאמין, הגיע אליי עכשיו מסמך, אני משתגע!" זעק אלוף (במיל') יפתח רון-טל, וציטט מתוך הטלפון את מגילת אסתר, שם מסופר שהמלך אחשוורוש אישר ליהודים לנקום באויביהם בתאריך כ"ג בסיון. "זה מסמך אותנטי!" התלהב רון-טל. "מישהו פה הכין את המבצע לעומק", התרשם שמעון ריקלין. ראש הממשלה אמנם אמר שהמתקפה תוכננה לאפריל, אבל אולי ב"מישהו" התכוון המגיש לאלוהים.
לצד האקסטזה, קשה שלא להירטב מהתשוקה והארוס שנוטפים מהערוץ, המתכתבים עם חיבתו הגלויה של טראמפ למשחק מקדים שמאדיר את האגו שלו. רצה הגורל ורוב הפאנלים גדושים בגברים, והם לא מפסיקים לרייר על הרגע שבו טיל פאלי עם פצצה חודרת ירסק את פורדו. אבל לא רק זה מגביר את תחושת האון, אלא גם הפנטזיה על מה שיקרה אחר כך בישראל, כפי שמדגים העיסוק של ריקלין בדברים שאמר "בכיר במערכת הביטחון" לערוץ: "נקודת החולשה שלנו היא התקשורת הישראלית, האיראנים מקבלים ממנה עידוד".
ריקלין, שאחרי חודשים של רצח אופי נגד מערכת הביטחון פתאום מקבל כתורה מסיני דברים שאמר "בכיר במערכת", סיכם את הסיפור: "ברגע שהם רואים שמצד אחד ישראל יכולה לנצח ומצד שני זה עשוי מבחינת האומה הישראלית לתת פירות לראש הממשלה נתניהו, הם תמיד בוחרים בצד האנטי-לאומי". הניסוח של ריקלין אלים ומופרך (כן, הוא יקבע מה "לאומי" ומה "אנטי"), אבל מאחוריו מסתתרת טענה תקפה ורלוונטית, שיש להתמודד עימה ביושר: ההתנגשות בין החשדנות והטינה כלפי נתניהו בקרב מבקריו החריפים ביותר (בתקשורת, במחאה וכו') לבין ההישגים הצבאיים עד כה יוצרת בלבול ומבוכה. רואים את זה על המסך וברשתות כל אימת שמתחיל הוויכוח האווילי על חלוקת הקרדיטים, למשל, כאילו שראש ממשלה לא אחראי על החלטה כל כך דרמטית, בין אם היא מצליחה בענק או נכשלת טוטאלית.
אלא שהדיון שריקלין הוביל, כלומר שיח שבו כל הפאנל הסכים עם ה"בכיר" ורק שמעון אלקבץ ניסה למלמל משהו על "אחדות", חשף היבט נוסף ברתיעה מפני ההיבריס והאופוריה: מבחינת הלך הרוח בערוץ 14, אירוע טקטוני כזה לא אמור להיגמר ב"אמרנו לכם" מנומס וקריאות לפיוס. ככה לא סוגרים חשבון ארוך שנים, שמבחינת ערוץ 14 הגיע עד ל"מסע ציד" ו"ניסיון הפיכה".
כל אדם שפוי רוצה שישראל תצא כשידה על העליונה מול שלטון פשיסטי ואנטישמי שמאיים להשמיד אותה. כשצופים בערוץ 14, ובמיוחד בימים אלה, ניתן להבין גם את מי שמפחד מהיום שאחרי.
בקטנה
לא היה מזיק אם בחדשות 12 היו משחררים את אלוף (במיל') עמוס ידלין מתפקידי הפרשנות שלו לכמה ימים לפחות, לאור הדרך המרתיחה שבה הוחזר לישראל בזמן שיותר ממאה אלף ישראלים וישראליות נצורים בחו"ל. אמנם ידלין אינו נבחר ציבור ואין לזלזל בידע הרלוונטי שצבר (התחזיות שלו זה כבר סיפור אחר), אבל אם "הטלוויזיה של ישראל" זורמת עם תרבות הקומבינה, כל הצקצוקים שיבואו בהמשך לא יישמעו הגונים במיוחד.
