כַּמָּה מוּזָר! עִבְרִים בְּקִבְרֵיהֶם,
בְּלֵב עִיר-הַנָּמֵל הַמַּרְהִיבָה!
דְּמוּמִים בְּצַד מִלְמוּל מַתְמִיד שֶׁל גַּל,
שְׁלֵוִים בְּתוֹךְ שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה.
עֵצִים אֲשֶׁר הִלְבִּינוּ מֵאָבָק
פּוֹרְשִׂים וִילוֹן בָּרוּחַ עַל שְׁנָתָם,
וְתַחַת אָהֳלֵי-עָלִים פּוֹנִים הֵם
בַּיְּצִיאָה הַמִּיסְטִית אֶל מוֹתָם.
וּמַצֵּבוֹת, חוּמוֹת וְעַתִּיקוֹת,
מִרְצֶפֶת לְסִמּוּן אֵי אִישׁ נִקְבַּר,
דּוֹמוֹת הֵן לַלּוּחוֹת אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ
מֹשֶׁה וִינַפְּצֵם בְּצֵל הָהָר.
אֲפִלּוּ הַשֵּׁמוֹת כָּאן מוּזָרִים,
הַנִּיב נָכְרִי, אַקְלִים מֵעֵבֶר יָם;
אַלְוָרֵז וְרִיבֵרָה נִבְלָלִים
עִם יַעֲקֹב קַדְמוֹן וְאַבְרָהָם.
"בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם בּוֹרֵא הַמָּוֶת",
אוֹמְרִים הָאֲבֵלִים. "שַׁלְוָה בַּמָּוֶת".
וְעוֹד הוֹסִיפוּ דְּבַר הָאֱמוּנָה:
"וְגַם נוֹתֵן חַיִּים, חַיֵּי-אַלְמָוֶת".
סְגוּרוֹת דַּלְתוֹת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹתָם
וּמִזְמוֹרֵי דָּוִד לֹא נִשְׁמָעִים,
אֵין רַב קוֹרֵא אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
גְּבוֹהָה-גְּבוֹהָה כְּדֶרֶךְ הַנְּבִיאִים.
הַחַי הָלַךְ, אֲבָל הַמֵּת נִשְׁאַר
וְלֹא נִטַּשׁ – כִּי יָד סְמוּיָה-מֵעַיִן,
נוֹתְנָהּ חַסְדָּהּ, חוֹסָה עַל הַקְּבָרִים
וְזִכְרוֹנָם, כְּמוֹ גְּשָׁמִים בַּקַּיִץ.
אֵיךְ בָּאוּ הֵנָּה? אֵיךְ שִׂנְאָה נוֹצְרִית,
מִרְדַּף עִוֵּר, אַכְזָר, דָּחַף עַל יָם –
עַל פְּנֵי גַּלֵּי מִדְבַּר יַמִּים שׁוֹמֵם –
יִשְׁמְעֵאלֵי וְהָגָרֵי עוֹלָם?
הֵם גָּרוּ בִּדְרָכִים צָרוֹת, בָּאָפֵל,
בַּגֵּטוֹ, יוּדֶנְשְׁטְרָאס, בְּחֹר בּוֹאֵשׁ;
לָמְדוּ בְּבֵית-מִדְרָשׁ שֶׁל אֹרֶךְ-רוּחַ
לִחְיוֹת בַּחֲרָדָה, לָמוּת בָּאֵשׁ.
כָּל חַיֵּיהֶם מַצָּה וְלֶחֶם עֹנִי,
מָרוֹר שֶׁל הַגָּלוּת וְאֵימָתָהּ,
פִּטְּמוּ אֶת רַעֲבוֹן לִבָּם הַדַּךְ
וְצִמְאוֹנוֹ בְּדִמְעָתָם מָרָה.
"אִם לֹא תֹּאהַב אֶת יֵשׁוּ הַמָּשִׁיחַ
חֵרֶם תֻּחְרַם", נִשְׁמַע בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,
וּמָרְדְּכַי הַמְּקֻלָּל נָבֹז
בְּכָל אֲתָר, וְכָל נוֹצְרִי שִׁקְּצוֹ.
גָּאוֹן וְשֵׁפֶל יָד בְּיָד הָלְכוּ
עִמָּם יַחְדָּו בִּנְתִיבֵי עוֹלָם;
דְּרוּסִים, מֻכִּים הָיוּ כְּמוֹ עָפָר
אַךְ כְּיַבֶּשֶׁת בַּל תִּמּוֹט רַגְלָם.
שֶׁכֵּן בָּרֶקַע הִתְנַשְּׂאוּ דְּמוּיוֹת
אָבוֹת וּנְבִיאִים בְּגֹבַהּ רָם,
וְכָל הַמָּסוֹרוֹת שֶׁל הֶעָבָר
נִרְאוּ כְּמִשְׁתַּקְּפוֹת בַּעֲתִידָם.
אֵת כֶּרֶךְ הָעוֹלָם הַמִּסְתּוֹרִי
בְּעַיִן הֲפוּכָה הָיוּ קוֹרְאִים,
אִיְּתוּ אוֹתוֹ כְּסֵפֶר בְּעִבְרִית –
עַד חַיֵּיהֶם הָפְכוּ לְאַגָּדַת מֵתִים.
אֲבָל אֲשֶׁר הָיָה לֹא יִהְיֶה!
הָאָרֶץ הֶהָרָה הַבּוֹכִיָּה
תּוֹלִיד גְּזָעֶיהָ, אַךְ לֹא תְּחַיֵּם,
וְעַם שֶׁמֵּת שׁוּב אֵין לוֹ תְּחִיָּה.
הערת המתרגם: לונגפלו, מן הפופולריים והאהובים במשוררי אמריקה במאה ה-19, נתקל בשעת נופש בניופורט, רוד-איילנד, בבית עלמין עתיק של הקהילה הספרדית. האמפתיה כלפי קהילה יהודית בלתי קיימת בעיר נמל פרוטסטנטית מצביעה על החמלה למדוכא ולנרדף אותו זמן.
