והרי הודעה לדיירי 'האח הגדול': כשנכנסתם לבית לא הבאתם איתכם רק מזוודת בגדים, אג'נדה מנומקת וחלומות על תהילה. ממש ברגעים שבהם ירדתם במדרגות ליקום המקביל שיהיה מעכשיו מעונכם, ירדה איתכם יד ביד גם המשפחה שלכם. כן, גם הילדים.
בוודאי לא תופתעו לשמוע שהילדים שלכם צופים בכם בטלוויזיה וברשתות החברתיות. ואם לא הם - אז החברים שלהם. או ההורים של החברים. כך או כך, הם יודעים שהשפלתם דייר אחר, הם שמעו איך המשכתם להתכתש במרץ בתוך הממ"ד תחת הפגזה איראנית, וגם היו עדים לרגע שבו מחיתם דמעה כשהתגעגעתם אליהם נורא.
ואם השורות האחרונות נשמעות מובנות מאליהן, בטח עבור אלו שבחרו להיכנס לבית שמרושת ב-60 מצלמות וכמאה מיקרופונים (על פי פרסומים זרים), המציאות בבית 'האח' מוכיחה אחרת. כי אין דבר שיוצר סערות גדולות יותר מאשר צמד המילים "הילדים שלך" שנזרק לחלל האוויר.
זה קרה כאשר שני אדרי הטיחה במאור ברוכמן "אני מקווה שהילדים שלך לא ייצאו כמוך". התגובה הנזעמת לא הגיעה רק מברוכמן עצמה - מערכת שיגור טילים ורבאליים משוכללת של אישה אחת - אלא מיתר דיירי הבית. בהמשך חילצה ברוכמן מאדרי גם התנצלות על האמירה הזו, שהייתה כנה ונוגעת ללב בערך כמו מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה. כך או כך, נראה שגם אדרי יישרה קו. אם לא ברמה המוסרית, לפחות בשביל ההצבעות.
אבל זה קרה שוב, כשאלאיה הוף הטיחה בגלעד פרץ, "אני מקווה שהילדים שלך יראו איך אתה מדבר בטלוויזיה". גלעד התנפל לעברה ונחסם, והתקרית הזו הובילה בסופו של דבר להוצאתו מהבית. ובזמן שאין ספק שהוף, בדיוק כמו אדרי, ניסו לפגוע ביריב שמולן בדרך נמוכה ומכוערת, חשוב לזכור שההתבטאויות שלהן לא שונות משאר המילים האחרות - אלימות, פוגעניות, מרושעות, זדוניות - שנאמרות בבית 24/7, תחת עינו הפקוחה של 'האח הגדול'.
מעניין שבעונה שמקדשת את המועמדים שהגיעו חמושים באג'נדת "כל האמת בפנים ע"ש שי חי", הצביעות כל כך חוגגת. לא האויבים שלכם הכניסו את הילדים שלכם לבית 'האח הגדול', את זה עשיתם לגמרי בעצמכם. אולי הגיע הזמן שתתנהגו בהתאם.
