רבים מאזרחי ישראל מוצאים עצמם לאחרונה עייפים, עייפים מאוד. אמנם, למרבה הצער, ירי טילים הוא לא דבר חדש לאף אחד, אלא שהפעם חלק גדול מהמטחים נורה באמצע הלילה, מה שמשבש את מהלך היום ומותח עוד יותר את העצבים המתוחים ממילא.
"ניתן לחלק היעדר שינה לשני סוגים - זמני וממושך", מסביר ד"ר אורי אלקן, מומחה לאף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, ורופא שינה בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית. לדבריו, כשמדובר בהיעדר שינה זמני, הפגיעה העיקרית היא באיכות החיים. "אנחנו מרגישים יותר עייפים ועצבניים, עם נטייה לדיכאון וחרדה, ירידה בזיכרון, במהירות התגובה וגם בחשק וביכולת המינית". כשחוסר השינה נמשך לאורך זמן, לרוב שלושה חודשים ויותר, תיתכן פגיעה בריאותית הכוללת עלייה בסיכון ליתר לחץ דם, לעלייה בשומנים ובסוכר בדם, הפרעות קצב, סיכון מוגבר להתקף לב או שבץ, ופגיעה במערכת החיסון. אבל עדיין אין סיבה להילחץ: "כרגע, אנחנו עדיין תחת היעדר שינה זמני".
בימים אלה, לשינה המקוטעת מלווים גם אירועים מעצימי חרדה. "מצב זה מוביל למקרים של נדודי שינה וקושי להחזיק שינה רצופה, או לחלופין יקיצה מוקדמת גם אם יש הזדמנות לישון יותר", הוא מוסיף. "שינה היא תהליך חיוני ובסיסי בחיים שלנו. כמו שצריך לנשום אוויר נקי ולאכול אוכל טוב, כך גם צריך להקפיד לישון טוב - הן מבחינת כמות שעות השינה, והן מבחינת איכות השינה".
לשעות שבהן אנחנו מתעוררים בעקבות ירי הטילים, אגב, אין משמעות ממשית. "מבחינה פיזיולוגית לא ידוע לנו על שינויים בריאותיים בהתאם לשעה שבה העירו אותנו", מבהיר ד"ר אלקן. עם זאת, "ככל שהאזעקה מופעלת בשעה מאוחרת יותר בלילה, לקראת שעות הבוקר, הסיכוי שנחזור לישון לאחר מכן נמוך יותר, ואז אנחנו מפספסים את שעות השינה האחרונות שלנו".
המלחמה עם איראן מצטרפת לטראומה שמציפה את כולנו מאז 7 באוקטובר. "שינה היא חלק חשוב מאוד גם במניעת פוסט-טראומה", אומרת מיכל רוזנצוויג, פסיכולוגית בהתמחות רפואית, מטפלת ביחידה לטיפול פסיכולוגי בהפרעות שינה במחוז ירושלים במאוחדת. לדבריה, בשבוע האחרון ישראלים רבים מתעוררים באמצע הלילה שוב ושוב בגלל התרעות ואזעקות, לעיתים קרובות באמצע שנת REM ("שנת חלום"). "זהו החלק החשוב ביותר בשינה, החלק שמאפשר למוח לעבד ולגבש את הזיכרונות שלו, הרגשות שלו וכל מה שהוא עבר במהלך היום", מסבירה רוזנצוויג. "כשאנשים לא ישנים באופן מספק, וקיים מחסור בשנת REM זה גורם להצפה רגשית, עצבנות, קושי להתרכז, רעב מוגבר והתפרצויות. במצב כזה גם חוויות יומיומיות קטנות עוברות איזושהי הקצנה".
"כשאנחנו דרוכים, מופרשים סוגים שונים של הורמונים מעוררים, כמו קורטיזול ואדרנלין, שגורמים למערכת העצבים שלנו לפעול ביתר שאת, ולגוף שלנו להישאר במצב חירום. במצב כזה, אנחנו גם לא מצליחים לישון טוב מלכתחילה, וגם לאחר שאנחנו מתעוררים, אנחנו מתקשים לחזור לישון", היא מפרטת, אבל לא משאירה אתכם בלי טיפ: "אם רואים שמתקשים להירדם אחרי 15 דקות, אני ממליצה לצאת מהמיטה ולבצע איזושהי פעילות מונוטונית, כזו שלא דורשת יותר מדי מחשבה, כמו לקפל כביסה. אפשר גם לשמוע מוזיקה מרגיעה, וכשאנחנו מרגישים שהעיניים כבר נעצמות, רק אז לחזור למיטה".
על מנת להעניק לגופנו שינה מספקת, גם לפני שהופעל צליל ההתרעה המבהיל בטלפון, הדבר החשוב ביותר הוא לייצר שגרה, גם בימים הלא-שגרתיים האלה. "בתוך הלו"ז המטורף, כשחלק מההורים עובדים מהבית והילדים גם הם בבית, צריך לייצר זמנים קבועים ולהגדיר מתי קמים בבוקר, ומתי הולכים לישון", היא מסבירה. כמו כן, רוזנצוויג ממליצה להפחית בתנומות במהלך היום, שלא מסייעות לשינה טובה בלילה, בייחוד למי שסובל מנדודי שינה, וכן להימנע מחשיפה למסכים כחצי שעה לפני השינה. גם באשר לשעות שלאחר האזעקה, ההמלצה היא לנסות לחזור תחילה למיטה, בלי להתעכב עם המסך.
התהליך, לדבריה, מתחיל מבפנים. "חשוב לנרמל את הימים האלה ולהבין שמה שעובר עלינו, עובר על כולם. כדאי לקבל את המצב כמצב נתון, ולא להתעקש לשלוט בשינה בכוח, ולנסות במקום לבצע תרגילי הרפיה, או כל תרגיל אחר שיכול להרגיע את הגוף ולאפשר לו לחזור לשינה באופן טבעי".
"לילה אחד עם שינה טובה לא מוחק שבוע לא טוב", מסכם ד"ר אלקן, "אבל אם חוזרים בהמשך לשינה טובה ונורמלית לאורך זמן, נשוב להיות רעננים וטובים".
* ההמלצות אינן תחליף לבדיקה רפואית או נפשית במידת הצורך.
