עד לפני מספר שבועות רק עכברי פוליטיקה אמריקאית הכירו את זוהרן ממדאני, אבל אתמול בבוקר, כל אדם בארה"ב כבר ידע מי זה - בגיל 33, ממדאני, בן המהגרים המוסלמי, שנולד באוגנדה והפך לאזרח אמריקאי ב-2018, הפך למועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו-יורק.
תוך כמה שבועות סגר ממדאני פיגור של עשרות אחוזים מאנדרו קואומו - אחד הפוליטיקאים המוכרים באמריקה - ושלשום הוא הצליח לעקוף אותו בדרך לניצחון מוחץ בפריימריז. ההכרזה הרשמית אמנם תחכה עד שתסתיים ספירת הקולות בשיטת הדירוג הייחודית לבחירות בניו-יורק, אבל קואומו כבר הודה בהפסד, וסיכוייו למהפך כמעט אפסיים.
הניצחון של ממדאני הוא רגע מפנה דרמטי עבור המפלגה הדמוקרטית. ככל שהוא התחזק בסקרים, כך התייצבו יותר ויותר מזקני השבט לצד קואומו, כולל הנשיא לשעבר ביל קלינטון. זה לא עזר מול בסיס מצביעים ליברלי צעיר, שמביט באימה בדונלד טראמפ ובחולשת הדמוקרטים כאופוזיציה, וחיפש נואשות מישהו חדש.
בזמן שממדאני הגיע לכל פינת רחוב, ממנהטן ועד לברוקלין, קואומו בקושי נראה בציבור. הוא הסתמך על השם שלו, על תרומות עצומות מעשירי העיר, והנושא הכמעט יחיד שבו התרכז היה ישראל. ממדאני מחזיק בדעות אנטי-ישראליות מובהקות, אבל קואומו טעה כשחשב שזה יהיה הנושא שיכריע את הבחירות. בעשרות תשדירי טלוויזיה מדי יום ניסה הקמפיין של קואומו לצייר את ממדאני כאנטישמי. ואת זה, מסתבר, תושבי ניו-יורק לא קנו. ממדאני זכה לתמיכה רחבה של יהודים צעירים, ויצר ברית עם בראד לרנר היהודי, שסיים במקום השלישי.
למרות שהניצחון של ממדאני בפריימריז הוא מקומי, הוא עדיין מהווה ביטוי חריף של מגמת אובדן התמיכה בישראל בקרב המפלגה הדמוקרטית. זהו תהליך ארוך שנים, שהואץ מאוד כאשר ראש הממשלה נתניהו שבר את הקונצנזוס הדו-מפלגתי סביב ישראל בארה"ב. צעירים ליברלים, גם יהודים, מתרחקים מישראל, וכמו שאפשר היה לראות בשבועות האחרונים, גם בצד השמרני התמיכה כבר לא מגיעה באופן אוטומטי.
עם זאת, צריך לזכור שמדובר רק בפריימריז הדמוקרטיים, והדרך של ממדאני ללשכת ראש העיר תהיה קשה. בנובמבר הוא יתמודד לא רק מול הרפובליקני המתון, קרטיס סליווה בן ה-71, שהפסיד ב-2021 לראש העיר הנוכחי אריק אדמס, אלא גם מול אדמס עצמו שירוץ כמועמד עצמאי. הרפובליקנים מרגישים שזו הזדמנות להשתלט גם על עיריית ניו-יורק, וממדאני יצטרך להתמודד שוב מול כמויות אדירות של כסף. השאלה הגדולה היא האם הממסד הדמוקרטי המזדקן יחליט לשבת בצד ולא לעזור לו, כדי לדחות עוד קצת את חילוף המשמרות הכל-כך מתבקש במפלגה המפסידה.
