בסופו של דבר, למרות ההישגים האדירים במלחמה באיראן ותחושת ההקלה הלאומית, היא הסתיימה בטעם מר, עם הידיעה על ההרוגים במטח בבאר-שבע, האופן שבו טראמפ האשים את ישראל בהפרת הפסקת האש, ודיווחי המודיעין האמריקאי כי מתקני הגרעין אומנם נפגעו אך לא הושמדו, כפי שנתניהו ("האיום הוסר") הבטיח בנאומו. אבל הטעם המר חשוב גם כדי להזכיר לנו שבשורה התחתונה, מלחמות, ויהיו מוצלחות ככל שיהיו, הן לעולם לא פתרון, והן תמיד טרגיות. כדי לממש את הישגי המלחמה נדרש עתה הסכם דיפלומטי יעיל בין ארה״ב לאיראן, שיכלול את החזרת החומר הגרעיני שהם כבר ייצרו בתמורה להקלת הסנקציות. מלחמה היא אמצעי, אבל כדי להשיג את המטרה צריך לדבר ולא רק לירות.
מעטים שמו לב, אבל הציטוט התנ"כי השלם ממנו נגזר שם המלחמה, "עם כלביא", קובע כי "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". אפשר לפרש את סוף המשפט גם כאזהרה. אומנם לעיתים העם צריך להילחם כלביא, אך עליו להיזהר לא להיקלע לשתיית דם חללים. כלומר, אסור שהצורך להילחם יוביל לקהות חושים לגבי שפיכת דם. בהקשר הזה אי-אפשר לנתק את המלחמה בעזה מהמלחמה באיראן. שבעת החיילים שנהרגו שלשום הם עוד הוכחה לכך שגם בעזה צריך לסיים, בתמורה לכל החטופים. אם יכולנו להפסיק מלחמה עם אויב משמעותי כמו איראן, מובן שמוטב לסיים גם עם אויב שכבר מוטטנו, חמאס בעזה.
מי שהבין היטב את הצורך לסיים את המלחמה בזמן הוא דונלד טראמפ, שראוי להיזכר לטובה לא רק בגלל החלטתו להפציץ את מתקני הגרעין, אלא גם בשל נחישותו לחדול לפני שגולשים למלחמת התשה. כמעט חצי שנה לכהונתו, והקו המדיני של טראמפ ברור: הוא מחפש פשרות והסדרים, אבל באופן עסקי. כלומר, אם חסידי "השלום הליברלי" מחפשים הסדרים שיעשו צדק, טראמפ מבקש פיוס בהתאם ליחסי הכוחות במציאות. אם אתה חלש, תכיר בכך שאין לך אלא להתפשר; ואם אתה חזק, תרשה לעצמך להתפשר בתנאים טובים. ייתכן שגישה זו תביא לו פרס נובל, וייתכן שהוא יגלה שבלי הסדר צודק (כמו במקרה של רוסיה ואוקראינה) אי-אפשר להתפייס. ימים יגידו.
המלחמה באיראן הביאה את יחסי ישראל-ארה״ב לשיא של שיתוף פעולה גלוי. אפשר לראות בכך את תור הזהב של יחסינו עם אמריקה, אבל האמת מורכבת יותר. מאז אוקטובר 2023 התלות של ישראל באמריקה נחשפה באופן הקיצוני ביותר. כשהאינטרסים חופפים, כמו לגבי הפגיעה בגרעין האיראני, היחסים מצטיירים כהדוקים. כשהאינטרסים אינם חופפים, שיתוף הפעולה נחשף כתלות. האופן שבו טראמפ כפה על ישראל להחזיר את המטוסים שכבר יצאו להגיב על המטח האיראני האחרון הוא עדות לכך.
בכלל, ההתפתחויות הנוכחיות בפוליטיקה האמריקאית, משני צידי המתרס, מעידות גם על סכנה להתרחקות ביחסים. הבדלנים במפלגה הרפובליקנית, שביקשו למנוע מארה”ב להצטרף למלחמה, העזו לערער על הצורך להגן על ישראל באופן שלא נשמע מזה עשורים. ואילו בניו-יורק, העיר היהודית באמריקה, הדמוקרטים בחרו בפוליטיקאי המסויג ביותר לישראל כמועמדם לראש העיר. והנה סיבה נוספת לכך שישראל צריכה כבר עתה לחפש הסדרים מדיניים שישנו את פני המזרח התיכון, ולא להמתין שהדברים ייכפו עלינו תחת ממשלים מנוכרים.
אסור שהצורך להילחם יוביל אותנו לקהות חושים לגבי שפיכת דם
