האסון בחאן-יונס התרחש דווקא כאשר צה"ל החל להרחיב את לחימתו לאזורים המרכזיים של העיר הגדולה ברצועת עזה, שבה טרם טופלו מחדש שניים ממעוזי חמאס הקשים ביותר ‑ הקסבה ומחנה הפליטים. עם הפסקת האש עם איראן, צפויים במערכת הביטחון והדרג המדיני להכריע בימים הקרובים האם להחזיר את החטיבות ללחימה נרחבת יותר בעזה ‑ או להתכנס לקראת עסקת חטופים מלאה, שתוביל להפסקת אש ארוכה ונסיגת כוחות מהרצועה.
באוגדה 36 ובזרוע היבשה של צה"ל בחנו אתמול ממצאים ראשונים מנגמ"ש הפומ"ה שנשרף וניזוק קשות לאחר שהועבר לישראל, וזאת במסגרת תחקיר התקרית הקשה שעדיין נמשך בפיקוד הדרום. מפקד המחלקה וששת פקודיו שהיו בכלי המיושן לא שרדו את הפיצוץ, ומלאכת זיהוי גופתם נמשכה שעות ארוכות, אל תוך הלילה. אחד הכיוונים המרכזיים שנבדקים בתחקיר הוא חשד להכנסת אמצעי לחימה נפיצים לתוך הנגמ"ש, של עשרות עד מאות ק"ג, לצד הלוחמים, באופן שסיכן אותם ותוך חשד להפרה של נוהלי בטיחות מבצעיים. לאורך הלחימה הארוכה בעזה אירעו מספר אסונות דומים, בנגמ"שים אף יותר ממוגנים כמו נמ"רים ונמ"רות, כאשר אחד הלקחים המרכזיים מהם נגעו לכך שיש להפריד או לטפל בצורה בטוחה יותר במטעני חבלה וחומרי נפץ שנישאים בדרכם להשמדת מנהרות או מבנים. מאז האסונות הללו, שבהם נהרגו לוחמים רבים מתחילת המלחמה, מקפידים בצה"ל לאבטח נשיאות חומרים נפיצים ביתר שאת.
עיקרי התחקיר
בצבא העריכו תחילה כי מחבלים הצמידו מטען שוואז (קלע) גדול לנגמ"ש הפומ"ה שהכיל את שבעת הלוחמים, באור יום. אחרי הפיצוץ, אף אחד מהם לא שרד. אבל תיעוד האירוע שהפיץ חמאס מלמד שמטען השוואז לא רק הוצמד לנגמ"ש, אלא ממש הושלך בידי המחבל שרץ אליו, טיפס עליו, וזרק את המטען לתוך תא הלוחמים דרך פתח המפקד - שהיה פתוח וחשוף.
המחבל נמלט, והמשיך לתעד את מעשיו. וצה"ל עדיין מבצע סריקות וחיפושים, בעיקר במישור המודיעיני, כדי לאתרו.
בהמשך, חמאס הצליח להפיק ולערוך מחומרים אלו קליפ תעמולה מושקע.
מהסרטון ניתן ללמוד את אחת התורפות של צה"ל בשבועות האחרונים: האבטחה הנמוכה על הכוחות בעזה, גם מהקרקע ובעיקר מהאוויר, בשל המחסור בכטמ"מים וברקע המלחמה באיראן, כפי שנחשף השבוע ב"ידיעות אחרונות". אף כלי טיס מהאוויר לא זיהה ולא תקף את המחבל שרץ באין מפריע לעבר השיירה המשוריינת וברח ללא פגע. בצבא ניסו לסגור פער זה עם יותר רחפנים ברצועה, אך במקרה הנוכחי ללא הצלחה.
בצבא בודקים גם האם נגמ"ש זה הכיל מערכות מעקב היקפיות עם מצלמות שהותקנו לאורך המלחמה על נגמ"שים ישנים רבים לאורך הלחימה בעזה, אך בעיקר בגדודי מילואים (ואף לעיתים גם בהחלטות ובמימון של חיילי המילואים בעצמם). במקרה הנוכחי מדובר בכוח סדיר מגדוד 605, שכפוף לפקודות נוקשות יותר בכל הקשור להתקנת אמצעים שאינם צבאיים מובהקים, גם אם יש בהם לזהות מחבלים מתקרבים.
התקרית התרחשה ליד ציר האורך הראשי טאנצ'ר (סלאח א-דין) במרכז חאן-יונס, במקביל ללחימה עיקשת של כוחות אוגדה 36 נגד גדוד "המזרחיות" של חמאס בעיר, ליד הגבול עם ישראל. צה"ל כבר תימרן ביתר שאת בשכונות אלו לפני כשנה ובעיר בני-סוהילה הסמוכה, אך חמאס השתקם גם שם, עם רשת מנהרות, מפקד גדוד שטרם חוסל ומאות מחבלים חמושים.
אוגדה 36 פועלת בעיר עם ארבעה צוותי קרב חטיבתיים, בנוסף למספר בודד של מוקדי לחימה ברצועה, כמו בשכונת ג'באליה ובשכונה מזרחית של העיר עזה. פיקוד הדרום עצר תוכניות התקפה נגד מעוזים משמעותיים וגדולים יותר של חמאס ברצועת עזה בעקבות דילול הכוחות ברצועה בשל הלחימה עם איראן ותגבורי גזרות אחרות כיהודה ושומרון וגבול הצפון.
לאן תמשיך הלחימה
בימים הקרובים יכריעו בצה"ל ובדרג המדיני האם לשוב בפועל למבצע מרכבות גדעון, להחזיר אלפי חיילים לרצועת עזה ואף להרחיב את הפעולה הקרקעית לתוך העיר עזה ולמשך חודשים ארוכים כדי לקרב את יעד המלחמה – הכרעת חמאס. במערכת הביטחון מעריכים כי בכל מקרה החלטה שכזו תהיה מדורגת ואיטית, ויישומה יתפרס על פני השבועיים-שלושה הקרובים, כדי להבטיח שהסכנת הפלישה הקרקעית של מיליציות פרו-איראניות או ארגוני טרור כג'יהאד האיסלאמי – פחתה עד הוסרה.
בצה"ל עלתה בשבועות האחרונים גם ביקורת פנימית על ארבעת מרכזי חלוקת הסיוע במזון שישראל פתחה באזור חאן-יונס בחודש האחרון לטובת כמיליון פלסטינים מדי יום: "ציירו זאת כאילו מאבטחים חמושים חיצוניים, שכירי חרב מחברת קבלן אמריקאית, יטפלו באירוע הזה ‑ אבל בפועל הוא מעסיק מאות לוחמי צה"ל מדי יום באירועי חיכוך נפיצים, כי הלוחמים נדרשים כן לאבטח את אותם צירים שבהם נוהרים ומסתערים באלימות מאות אלפי פלסטינים בכל יום על מרכזי החלוקה, תוך חציית קווים אדומים שהוגדרו להם והתקרבות לכוחות צה"ל, לעיתים כמניפולציה מכוונת. זה גורם ללוחמים לבצע ירי אזהרה בכל יום כמעט, לאבטח הכנסת משאיות האוכל למקומות אלו, ובמצבי קיצון גם לפגוע לעיתים באותם פלסטינים כדי למנוע התקרבות שלהם למוצבים הארעיים שצה"ל הקים בשטח העזתי שכבש, בעיקר במרחב ציר מורג".
בתוך כך גוברים הדיווחים מדי יום, בעיקר מהאו"ם, על הרג של מאות פלסטינים בשבוע מאש צה"ל, שמנסים להגיע לקבל את האוכל ממרכזי החלוקה. כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" בתחילת השבוע, בדרג המדיני מתכוונים אף להכפיל לשמונה את מספר מרכזי חלוקת האוכל הללו לעזתים, גם לצפון רצועת עזה, והורו בנוסף לצה"ל להחזיר את עשרות משאיות הסיוע לפלסטינים, שנכנסות מדי יום בעיקר דרך מעבר זיקים.
מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי לצה"ל אין כל שליטה ויכולת לבדוק האם מחבלי חמאס שאינם חמושים מגיעים כל יום לקחת את האוכל לעצמם ממרכזי הסיוע הללו ‑ אוכל מתוצרת ישראלית, שממשלת ישראל עדיין לא אישרה או הכחישה רשמית שהמימון לרכישתו במאות מיליוני שקלים בכל חודש מגיע מתקציב האוצר או מחברות קש אמריקאיות.
