אחרי שמ.ס. אשדוד רשמה השבוע הכנסה של 7 מיליון שקל ממכירת מוחמד כנעאן ורועי לוי להפועל באר-שבע – עסקה שעליה ניצח ג'קי בן-זקן – מתברר מבדיקת "ידיעות אחרונות" כי במהלך 12 השנים האחרונות, האיש החזק במועדון הצליח להזרים לקופת הקבוצה לא פחות מ-80 מיליון שקל. מדובר בסכום שרק שתי הענקיות של הכדורגל הישראלי, מכבי ת"א ומכבי חיפה, עברו אותו.
בתקופה זו, בן-זקן הצליח לייצר למועדון הכנסות של יותר מ-20 מיליון יורו ממכירת שחקנים בלבד, בעוד ההשקעה ברכש באותן שנים הייתה צנועה בהרבה ועמדה על חמישה מיליון יורו בלבד.
תוכנית החלוקה
המודל שבנה בן-זקן – שעוקף מועדונים שהתבססו גם הם על מכירת שחקנים כמו מכבי פ"ת או מכבי נתניה – הפך אותו לבעל הבית הרווחי ביותר בכדורגל הישראלי, מיד אחרי מיץ' גולדהאר ויעקב שחר. מדובר בסכום שעולה גם על זה שצברה אלונה ברקת, ואף על נתוני בית"ר ירושלים. 80 מיליון השקלים, שמקורם ב-18 עסקאות מרכזיות, לא כוללים תוספות שהוזרמו בסעיפים חוזיים – כמו בונוסים על הצלחות הקבוצות הקולטות, השאלות או אחוזים ממכירה עתידית. כך למשל, העסקאות האחרונות של כנעאן ולוי כללו סעיפים שמותירים לאשדוד 40 אחוז ו-50 אחוז בהתאמה, והוסיפו רווחים משמעותיים.
בן-זקן בנה שיטה. לא עסקאות בודדות וגדולות כמו שראינו בקבוצות דומות אלא מפעל מסודר למכירת שחקנים. בעוד מכבי נתניה (בעידן אייל סגל) הכניסה 16 מיליון יורו ממכירת שחקנים כמו עומרי גאנדלמן (2.4 מיליון לגנט), עדן קארצב (2.3 לבשקשהיר), בוריס אינו, דיא סבע ויונס מלדה (2 מיליון לגנט) – באשדוד פעלו אחרת.
גם מכבי פ"ת של אבי לוזון רשמה הכנסות של כ-17 מיליון שקל ממכירות כוכבים כמו מנור סולומון (6.5 מיליון לשחטאר), ליאל עבדה (4 מיליון לסלטיק), עידן טוקלומטי (3.7 לשארלוט) ולאמק בנדה (2 מיליון ללצ'ה). אך בניגוד אליהם, באשדוד מדובר במספר גדול יותר של עסקאות, עם שחקנים שצמחו במועדון או הגיעו מהיבשת האפריקאית בעלות נמוכה במיוחד, והפכו להשקעות משתלמות במיוחד.
מכבי ת"א, כמובן, עדיין בליגה משלה: 50 מיליון יורו בעידן גולדהאר, עם עסקאות של ערן זהבי (גוואנגז'ו), אוסקר גלוך (זלצבורג), דניאל פרץ (באיירן), פרדראג ראיקוביץ' (ריימס), טל בן-חיים וג'ורג'ה יובאנוביץ' – כולם הועברו בסכומים של בין 2.9 ל-7 מיליון יורו.
גם מכבי חיפה לא נשארת מאחור: רק בשנתיים האחרונות היא הכניסה כ-15 מיליון יורו ממכירת ענאן חלאילי (7.5 לסן ז'ילואז), פרנצדי פיירו (3 מיליון לא.א.ק. אתונה), עילי פיינגולד, עומר אצילי, נטע לביא ומוחמד אבו-פאני.
ועדיין, בניגוד לשתי הגדולות המתבססות על תקציבי ענק והכנסות מאירופה – אשדוד פועלת באורך נשימה שונה, עם בעלים שאינו משקיע באותם סדרי גודל, אך מפצה ביצירתיות ובדיוק אסטרטגי.
יותר מרבע מההכנסות של אשדוד בעידן הזה הגיעו מבאר-שבע, שביצעה מולה חמש עסקאות משמעותיות: מיכאל אוחנה (1.2 מיליון יורו), חאתם אלחמיד (1.1), ניב זריהן (800 אלף), וכמובן כנעאן ולוי השבוע (1.8 מיליון נוספים) – סך כולל של כמעט 6 מיליון יורו (כ-24 מיליון שקל). מתוך תשע עסקאות ענק בליגת העל, החלוקה ברורה: חמש לבאר-שבע, שלוש לבית"ר ואחת למכבי חיפה.
שתי העסקאות המצטברות הטובות ביותר של אשדוד הגיעו מגדי קינדה ז"ל – המעבר לבית"ר וממנה לקנזס הכניס לבן-זקן 2.1 מיליון יורו, בדיוק כמו אור אינברום לגנט. המועדון גם ייצר לגיונרים רבים כמו דן ביטון שעבר לסלטיק (מיליון יורו), אופיר מרציאנו להיברניאן (חצי מיליון) ודן ביטון ללודוגורץ (1.1).
היו גם מכירות גדולות לקבוצות בליגת העל, כמו דין דוד למכבי חיפה (1.1) ובקיץ שעבר גיל כהן וזוהר זסנו לבית"ר ירושלים תמורת 400 אלף יורו כל אחד.
כאמור, בן-זקן ידע לאתר שחקנים אפריקאים במועדונים קטנים ברחבי העולם, ועשה עליהם קופה: בלסינג אלקה שנמכר ללצורן ובירסחוט עם הכנסה כוללת של 1.8 מיליון יורו, אפה אמברוז לסלטיק (1.5), סמואל אלאבי ללוצרן ולאונרד אווסו לוונקובר (1.1 מיליון יורו כ"א) ורוג'רס קולה לגנט (800 אלף יורו).
