"יכול להיות שאם הם היו בנגמ"ש יותר חדשני, עם מעיל רוח, יכול להיות שהם היו ניצלים", שיתפה בכאב אסנת, אימו של סמל מעיין פרלשטיין ז"ל שנפל באסון השבעה בחאן-יונס לצד שישה מחברי הצוות שלו. "זה משהו שדובר ולא החליפו להם. הם ידעו שהם לא מספיק מוגנים", היא הוסיפה. ככל שעובר הזמן, מתגלה גודל המחדל. החיילים נאלצו להילחם בשטח האורבני של עזה בכלים ישנים, תקולים וללא מצלמות, כל זאת בזמן שכלים חדישים וממוגנים יושבים ללא שימוש.
שבעת הנופלים בתקרית הקשה – סגן מתן שי ישינובסקי, סמ"ר רונאל בן-משה, סמ"ר ניב רדיע, סמל רונן שפירו, סמל שחר מנואב, סמל מעיין ברוך פרלשטיין וסמ"ר אלון דוידוב – כולם לחמו בגדוד ההנדסה 605. במכתב ששלחו הורי הגדוד לדור יועץ, מג"ד "המחץ" 605 בחיל ההנדסה, למבקר המדינה, לחברי ועדת חוץ וביטחון, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, הם דרשו להחליף באופן מיידי את הפומות הישנות בכלים שמתאימים ללחימה בעזה כדי להימנע מהאסון הבא.
"אנו, הורי גדוד ההנדסה 605, נרעשים ומזועזעים לנוכח ההפקרות שהתגלתה במלוא עוזה באירוע החמור והמחריד בו איבדנו שבעה לוחמים יקרים טובי בנינו שהפקדנו בידיכם, בשל רשלנות חמורה", כתבו. "'תקרית' זו הייתה מיותרת ובת מניעה. לא ייתכן כי כלים אחרים, לרבות כלי רכב אזרחיים סטנדרטיים, מצוידים במצלמות 360 מעלות מכל עבריהם, בעוד הכלים שבהם מתניידים חיילי 605 בשדה הקרב לא זוכים לציוד בסיסי זה". לסיום כתבו ההורים כי הם מצפים מהמג"ד לפעולה נחרצת ומיידית בנושא והוסיפו כי "שבע משפחות לא יקבלו את יקיריהן בחזרה, אך 'תדע כל אם עברייה' כי הצבא אינו חוסך בכספים על חשבון דם חיילים".
אם ללוחם בסדיר בגדוד 606 שנמצא בעזה שיתפה בתחושות הקשות בעקבות האסון – ובדרישות שהציבו ההורים למג"ד, בזמן שבניהם נמצאים בלחימה ברצועה. לדבריה מדובר בכלים שהבלמים שלהם לא עובדים, ללא מיזוג תקין, מצלמות לא פעילות ואף כמו בתקרית הקשה – פתח כלי שלא ניתן היה לסגור כראוי, שדרכו השליך המחבל את המטען. לטענתה, לפני חודשיים קיימו ההורים שיחה עם המג"ד, ובמהלכה דרשו להוציא משימוש את כל הכלים התקולים שלא כשירים למלחמה בעזה.
"מה שמסעיר ומקומם אותנו שיש בהקמה כרגע גדוד 607 בהנדסה קרבית, שם נמצאים כבר עכשיו רק"מים (רכבים קרביים משוריינים - ג"ג) חדשים, והם לא בפעילות", שיתפה האם. "איך ייתכן שחיי אדם הם לא בסדר העדיפויות של הדרגים הבכירים בצבא? איך ייתכן שיש רכבים קרביים ממוגנים, ואף אחד לא נותן אותם למי שבאמת נמצא עכשיו בשטח? לראות ולא להאמין".
לדבריה, כבר בשיחה לפני חודשיים המג"ד ניסה לתת להורים הרגשה שהכול בסדר ו"אין מה לדאוג, שהוא על הדברים". היא הוסיפה כי "רק לפני שבוע התפרסם אירוע חריג מאוד עם פומ"ה, שקצין מגדוד 36 ברח תוך כדי שהוא מקבל יריות ממחבלים שיכלו להיות מחוסלים בשנייה. אנחנו מפקידים בידי עם ישראל את טובי בנינו. היינו באיראן לכל הרוחות, אז איך מחבלים כאלה לא מסוגלים לחסל?"
האם סיפרה שכשהלוחמים חוזרים הביתה הם מספרים "שמאוד קשה, מפחיד ואין עם מי לדבר". הלוחמים, היא שיתפה, "טוענים שהביאו להם פומות שחזרו כביכול מתיקון, אך באחד המקרים אחד הלוחמים שמע רעש, והמפקד היה מספיק ערני ואמר להם מיד לקפוץ, והפומ"ה התפוצצה. חיי אדם הם לא הפקר, אין שום הצדקה למה שקורה פה".
בנוסף, ההורים דורשים לקיים תחקיר על האירוע הקשה ועל סוגיית הכלים התקולים. "למה הם בכלל נכנסו לשטח עם כלים תקולים?" תהתה האם. "איך שמים אותם במצב שאין מי שמתצפתים מאחור? אמא ואבא, שתומכים בכל מה שקשור בלוחמה, נמצאים בימים ולילות קשים ללא שינה, וכל מה שהם מגלים זה שבעצם אין מי שדואג לזה? ובראש ובראשונה הדרג הבכיר הממונה על הכספים. לאן הולך כל הכסף? למה בכלל לוחמים צריכים לבקש כסף ותרומות כל הזמן?"
לדבריה, "כלים זה משהו שאפשר לסדר ברגע. אנחנו לא מוכנים להיות שפני ניסיונות, ובטח לא צאן לטבח של אף אחד כי כוחנו באחדותנו, אבל המחיר הוא מיותר והוא כואב. המלחמה הייתה יכולה להסתיים כבר מזמן עם כמה רק"מים חזקים".
האם התייחסה גם לסרטון התעמולה של חמאס, שבו תיעד המחבל את השלכת המטען לפומ"ה בחאן-יונס. "הם מצלמים ומתעדים, מאיפה יש להם את המידע הכל כך הזוי הזה? גם על זה צריך לעשות חושבים", אמרה. "איך הם ידעו לזרוק דרך החלון שלא נסגר? איך הם נצמדים כל כך קרוב בלי הפסקה ואף אחד לא יורה? אני מנסה להבין גם את זה. אנחנו מרגישים סוג של מופקרים".
