המילים סיום תקופה מתגמדות ביחס להשפעה עם פרישתה של אנה וינטור מתפקיד עורכת המגזין "ווג". מאז שנת 1988 וינטור הובילה את "ווג", ובמו ידיה בנתה (וחיסלה) טרנדים, ובנתה (וחיסלה) קריירות של צלמים ומעצבי אופנה רבים.
אחרי 37 שנים מיתולוגיות, הודיעה אתמול וינטור לעובדי המגזין כי "ווג" יתחיל בחיפוש אחר עורכ/ת חדשים. וינטור תישאר כמנהלת התוכן הראשית של קונצרן "קונדה נאסט" ומנהלת המערכת העולמית ב"ווג".
וינטור הפכה עם השנים ליותר מרק עורכת רבת עוצמה במגזין אופנה. "ווג" בהובלתה שלה היה המגזין המרכזי בעולם האופנה. בשער גיליון הבכורה שלה מנובמבר 1988 כיכבה דוגמנית העל הישראלית מיכאלה ברקו, שלבשה בו מכנסי ג'ינס משופשפים וזולים וג'קט קטיפה יקר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מכנסי ג'ינס היו על שער "ווג". את התדהמה אפשר היה לשמוע מניו-יורק ועד ללוס-אנג'לס, ובאותו רגע היה ברור – וינטור הגיעה כדי לשנות את העולם.
בהמשך הבינה וינטור לפני כולם כי דוגמניות מקצועיות הופכות לפחות חשובות משחקניות קולנוע, כוכבות פופ וסלבריטאיות מכל הסוגים, והחלה להקדיש לאלו את השערים הנחשקים, היא המשיכה לקבל החלטות עריכה שעד אז היו בלתי נתפסות. ב-1992 שברה מסורת בת 100 שנה של "ווג" בכך שהציגה גבר על השער (ריצ'רד גיר, שהצטלם לצד סינדי קרופורד, אשתו באותה העת).
למרות שווינטור מזוהה בעיקר עם "ווג", משנת 2020 היא גם מנהלת התוכן הראשית של "קונדה נאסט", ומפקחת על כל המגזינים שלהם ברחבי העולם, כולל ואניטי פייר ו-GQ. היא תמשיך בתפקיד הזה, אבל הפרישה מ"ווג" היא רגע של שינוי דרמטי בעולם האופנה. ועכשיו, השאלה הגדולה היא מי ייכנס לנעלי השטן שלבשה פראדה.
