באפריל 1986 הכירה המדינה את רמי קלינשטיין בתור המלחין והמפיק המוזיקלי שעמד מאחורי הפריצה של רעייתו דאז, ריטה. באוקטובר באותה שנה הוא כבר יצא עם אלבום בכורה משלו, "ביום של הפצצה", שהעמיד שורה ארוכה של להיטי ענק. במוצאי שבת הקרובה, כמעט 40 שנה אחרי, הוא יקיים הופעה חגיגית שתוקדש לאלבום הזה במתחם ההופעות קו רקיע שבפארק אריאל שרון. המילה "פצצה" תהיה רלוונטית במיוחד.
"עצוב וכואב שזה ככה בארץ שלנו", אומר קלינשטיין. "טקסט טוב הוא כזה שבכל פעם שתקרא אותו, יהיה לו עוד מה לומר לך, והטקסט של דן תורן הוא דוגמה לכך. 40 שנה אחרי שהוא נכתב, אין רלוונטי יותר מהשיר הזה".
"ביום של הפצצה" כלל גם את הלהיטים "אש", "את שרה ברדיו", "שבועה" (עם ריטה), "הניחי לי" ועוד. "היו ימי הקלטות ארוכים", נזכר קלינשטיין. "בדיוק סיימתי להקליט את האלבום הראשון של ריטה, שבו הלחנתי את רוב השירים, ומיד נכנסתי לעבוד על האלבום שלי. בשני האלבומים עמד דבר אחד לנגד אוזניי: העיבודים. רציתי לייבא לארץ סאונד עכשווי מחו"ל. כשישבתי להלחין את השירים, הייתי מדמיין גיטרות בסטייל יו-2 או את התופים של פוליס או של פיל קולינס. זאת הייתה אובססיה. אבל מישהו למעלה כנראה שמר עליי, כי עם זה שההפקה הייתה הכל בשבילי, השירים שיצאו היו באמת טובים".
השיר הראשון שיצא היה "זמן גשום", שדווקא לא השאיר סימן. "זה שיר אפלולי, כבד, עצוב, שכתב אורן נאמן", אומר קלינשטיין. "בדמיוני שמעתי זכוכיות נשברות, אז ירדנו מהאולפן לחניון, אספנו זגוגיות שבורות ובקבוקים, הבאנו אותם לאולפן, ואז לקחתי עמוד של מיקרופון והתחלתי לשבור זכוכיות. יום שלם ביזבזנו על זה. היום, עם כל הטכנולוגיה, זה לוקח חמש דקות".
ובעניין אחר – משהו זז סביב הרעיון למופע משותף עם ריטה, משי ונועם?
"דבר כזה שווה מחשבה, ואפילו יותר. אתה שואל אם מישהו התחיל לעבוד על מופע כזה? התשובה – עוד לא"
