העידן של מצביאים כמו נפוליאון או אייזנהאואר כבר חלפו מהעולם, ועמם גם העידן של צבאות ענק ברחבי אירופה. היום, דווקא כשהמתח ביבשת עולה והצורך הצבאי הופך שוב למשמעותי, נראה שצעירים רבים אינם ממהרים להתגייס.
"יש לנו בעיה אמיתית בגיוס", אומר איש שב"כ גרמני בכיר, "יש פה דור שלא יודע מה זה צבא ונהנה מחיים דמוקרטיים ליברליים כמעט נטולי בעיות, ועכשיו לא מבין שצריך לשנות את הדיסקט. בנוסף לזה מדובר בדור שהוא לא ממש פטריוטי, לא ממש מבין את החשיבות של דגל, המנון, לאומיות. לאומיות נתפסת בעיניו, בעיקר בגלל העבר, כמשהו שלילי לחלוטין".
"ואז, הבעיה היא לא רק לגייס צעירים חדשים, אלא גם לנטרל ניסיונות של הימין הקיצוני, שהוא מאוד פטריוט ולאומני ומוכן 'למות בשביל המולדת', להשתלט על הצבא. אנחנו צריכים אנשים שישמרו עלינו מהרוסים, אבל גם צעירים שישמרו עלינו מהימין הקיצוני. רק זה חסר לנו: שיהיו להם 20 אחוזי בחירה ונשק בידיים".
זה לא שאירופה אינה פועלת כלל. האיום שהביא לכך שמדינות רבות משקיעות אחוזים רבים מתקציבן בביטחון, נשק וארגון מחדש של הצבא, בנוסף להחלטה להיענות לדרישתו של הנשיא טראמפ להשקיע חמישה אחוזים מהתוצר הלאומי שלהן בנאט"ו.
אבל הצרכים החדשים מכריחים את מדינות האיחוד, שמאז סוף המלחמה הקרה נהנו ממצב אי-הלוחמה ביבשת, ונשאו בגאווה את דגל הפציפיזם ומחיקת הגבולות, להחזיר לשולחן מחדש את גיוס החובה וגיוס כללי של צעירים לצבא.
כדי לפתור את הבעיה הרת הגורל הזו, מי בדיוק ינהג בטנקים ויטיס כתב"מים שהמדינות קונות ויקנו במיליארדים, ראשי המדינות וראשי הצבא משתמשים בשיטות יצירתיות כדי להפוך את השירות בצבא למשהו "מגניב". בימים אלה, צבאות רבים באירופה משתמשים באירועי ספורט וקבוצות ספורט כדי לקרב אליהם מתגייסים פוטנציאליים. למעשה, הקבוצה נותנת לנציגי הצבא ביתן משלהם במשחקים, שם הם מקימים תחנות הפעלה להורים וילדים, מחלקים פלאיירים, מאפשרים לילדים ונערות ללבוש אפוד וקסדה, לירות בלייזר ולרכוב על רכב צבאי.
"בהתחלה היה לנו חשש גדול מהקמת הביתן", סיפרה אחת מהקצינות המגייסות בראיון ל"וולט", "הגישה בגרמניה כלפי מדים וקריירה צבאית גובלת בתיעוב, אבל הפעם הגישה הייתה לגמרי שונה. משהו בקונספציה הציבורית השתנה. הצבא הוא כבר לא גורם שגרם לנו לבושה בעבר, הוא הגוף שאמור להציל אותנו בעתיד". מדינות רבות כבר משלבות יותר ויותר שיעורים בנשק, ניווטים ותרגילי סדר כחלק אינטגרלי משיעורי החינוך גופני בבתי הספר.
הדרך הקלה יותר של הצבא לגייס חיילים היא ברשתות החברתיות, ומדינות באירופה משקיעות כספים רבים להפוך אנשי צבא למשפיענים עם מיליוני עוקבים. אחד מהם הוא למשל "טנק הטכנו", שעליו מפקד סמל ג’ושוע קרבס המכנה את עצמו "הטנק הקולנועי", ותפקידו הוא לגייס צעירים דרך סרטים שהוא מפיק על הצבא ומוזיקה פופולרית שמדברת אל ליבם.
כמובן שהאטרקציות הללו לא מספיקות. הצבא הגרמני מונה כיום 180,000 חיילים, ולפי ראשי הצבאי הוא צריך להגיע ליעד של רבע מיליון חיילים כדי להיות צבא כשיר לעמוד מול מתקפה נגד גרמניה. אבל ההגעה למספר כזה ריאלית רק דרך גיוס חובה, שאותו זנחה גרמניה ב-2011. הבעיה עם גיוס החובה היא שלמרות שיש בעדו יותר ויותר קולות, הוא נדחה ברוב גדול ובבוז על ידי צעירים בני 18-29, שהם קבוצת הגיל שתגויס.
מדינות רבות שוקלות לאמץ את המודל השוודי: 110,000 צעירים מקבלים שאלון לביתם מדי שנה, עונים עליו, ו-28,000 מובאים לראיון אישי ואבחנה פסיכולוגית. מתוכם 9,000 מתגייסים לצבא. בדנמרק השכנה, הוחלט לגייס מחדש נשים לצבא.
"המודל השוודי הוא מודל טוב", אומר איש השב"כ הגרמני, "אבל שוודיה היא מדינה מיוחדת. גיאוגרפית היא קרובה לרוסיה ולכן אזרחיה חשים בסכנה באמת, ויש שם גם קטע של שליחות ציבורית עבור המולדת. יותר קל לשכנע צעירים להתגייס".
