לפני עשור התארח עמית סגל ב"ארץ נהדרת" (היו זמנים) כדי לסכם את בחירות 2015. הפרשן עלה למונית של אשר (יובל סמו), ששאל אותו מה הסיפור עם התבוסה של יצחק (בוז'י) הרצוג. "יש לי חבר שאני משחק איתו שחמט", סיפר סגל, "ואז אני אומר לו, 'תקשיב, עשית רק טעות טקטית אחת במשחק: עלית למגרש'".
נדמה שהמשל הנ"ל רלוונטי להחריד עבור השרים והשרות שממשיכים להתארח אצל פירס מורגן, כאילו שהם באים לטיול אצל בועז גולן בערוץ 14. האחרונה בשרשרת התאונות המרשימה שמספק המראיין הבריטי הוותיק היא השרה מאי גולן. ואצלה, להבדיל מהקריסה המפוארת של הבלון הנפוח המכונה גם "השר עמיחי שיקלי", עוד ניתן היה להיווכח באיזושהי מידה של מודעות והכנה: האנגלית שלה לא מביכה והיא השתדלה להגיב לעניין ובעיקר לא לזלזל במי שהגן כמעט 20 חודשים על המלחמה בעזה.
אבל גולן היא עדיין אשת ימין קיצוני וסמל לחדירת הכהניזם לליכוד, ולכן גם האחרונה שיכולה לעשות רושם על מראיין חד כמו מורגן עם טיעונים בנוסח "צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם". לכן כשהוא הזכיר לגולן ציטוטים מבעיתים שלה עצמה, לא נותר לה אלא להרים את הקול ולצעוק שוב ושוב "7 באוקטובר!", "השואה!", "אוטובוסים מתפוצצים!" ובמקום להשיב לשאלות על הכוונות של ישראל בעזה אחרי יותר מ-630 יום ועל המספר העצום של קורבנות חפים מפשע, היא נכנסה למגננות שונות ומשונות.
כך למשל, גולן ניסתה לשלוף וואטבאוטיזם היסטורי: "לא זוכרת ששאלת את בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, כמה ילדים מתו בזמן שחיסלנו את הנאצים". מורגן, שיכול היה להתפלץ מההשוואה (ולא פחות מזה מהניסוח שמטיל עליו אחריות למרות שטרם נולד), בחר במענה הרבה יותר מתוחכם: הוא שאל בפשטות, "כמה אנשי חמאס הרגתם". גולן התחמקה, אמרה שהיא יודעת ואין ברצונה לגלות ושוב התחמקה, עד שמורגן נראה כמו המפקדת המיואשת מול החיילת עדי חבשוש ב"צומת מילר" ("לא יודעת מה אמרתי, מה לא אמרתי, אני יצאתי בחמש").
בכל פעם שמתפרסם ראיון כזה, רבים תוהים מי חשב שזה היה רעיון מוצלח. התשובה לכך, כאמור, נמצאת בתודעה הכוזבת שמייצר ערוץ 14 בקרב פוליטיקאים מהימין וגם בכך שגולן לא מתעניינת ב"הסברה" אלא בבייס. לכן הסוגיה הבוערת באמת היא אחרת: למה צריך להרחיק עד פירס מורגן כדי לשמוע שאלות נוקבות על המלחמה בעזה? למעשה, הבלוף שמורגן חושף הוא לא רק של ממשלת ישראל אלא גם של התקשורת ה"ביקורתית" במדינה. היא אפילו לא עולה למגרש.
בקטנה
"נוח לשרים הקיצוניים שוב להפוך את הרמטכ"ל לשק החבטות שלהם", קונן עודד בן עמי בפתח השיחה בחדשות 12 עם אלוף (במיל') ישראל זיו, שכמובן הסכים ותיאר את רב־אלוף אייל זמיר כ"כדור במשחק הפוליטי". חוץ מזה שהשניים גורמים לאחד האנשים החזקים במדינה להישמע כמו ילד מסכן, הם גם ממשיכים במגמת העיוות וההשטחה של הדיון: הרי לא בן גביר וסמוטריץ' אמרו רק השבוע ש"חבל לעצור עכשיו", "חמאס הוא עדיין ארגון" ו"המשימה לא הושלמה"; היו אלה (בהתאמה) "מפקד בכיר", המזכיר הצבאי וראש אגף המבצעים. אולי "נוח" לשרים להתגולל על הרמטכ"ל, אבל לשופרות שלו מאוד נוח להפוך אותו למרטיר.
