4:10 דקות לסיום הרבע השלישי, כשהיתרון הקמרוני כבר עלה לדו-ספרתי, מאמן נבחרת הנוער שרון אברהמי עשה חילוף-קטן גדול, שבדיעבד נתן לו - ולנו - את הניצחון. במשך שנים, נבחרות ישראל השונות התמודדו מול הכוח והאתלטיות של היריבות דווקא כשהלכו יותר נמוך. "סמולבול". זה מה שקרה גם אתמול, כשאברהמי החליט להכניס את אלון דניאלי (1.94 מטר) במקום תמיר גולד (2.06) ועבר לשחק איתו ועם אריאל סלע (1.97) כשני הגבוהים. זה מה ששלח אותנו לרבע הגמר. זה, ועומר מאייר הנפלא.
אפשר לדבר עוד ועוד על קרב מוחות בין מאמנים, התאמות, חילופים, אבל בסופו של דבר, במשחקים גדולים מנצחים שחקנים גדולים, ומאייר הוא שחקן גדול. הגארד הופיע אתמול במלוא הדרו. הוא החזיק את הנבחרת לבדו בדקות הרעות ברבע השלישי עם 14 נקודות רצופות, היה שם כדי לקלוע זריקות אדירות, והכי חשוב - קיבל את ההחלטות הנכונות ברגעים הכי קריטיים.
בגילו הצעיר מאייר כבר נראה כמו החבילה השלמה, ואתמול נראה שהוא משיל מעליו גם את הנקודות החלשות שלו. מתקשה מול משחק לחץ? 22 שניות לסיום הוא השתלט על כדור כמעט אבוד ומנע עבירת חצי; לא משתף מספיק את החברים? מול הקמרונים הוא מסר שבעה אסיסטים, כולל אחד לשלשה המכריעה של ירון גולדמן 10 שניות לסיום; אה, וגם היו לו 33 נקודות, שיא קריירה בנבחרת - בדיוק בזמן.
רבות דובר על ההכנה הלקויה (הלא קיימת למעשה) של הנבחרת בגלל המלחמה, שכמעט עלתה לה בנסיעה לאליפות. בשני משחקיה האחרונים בהחלט ניתן היה לראות שזה פגע בה. לשמחתנו, היא חיפתה על כך באופי מברזל, חוכמה, לא מעט מזל – וכוכב צעיר אחד, שלא יהיה מופרך לראות אותו בעתיד הלא רחוק כשגריר הרביעי שלנו ב-NBA.
