50 גוונים של אפור יש למהפכה המשפטית. היא כוללת לא רק את היוזמות המובהקות הנוגעות למשל לאופן בחירת השופטים או תיקון עילת הסבירות, אלא גם הצעות חוק שעל פניו נראות הגיוניות ואף מתבקשות — עד שמתגלה בהן הטוויסט שמתכתב ישירות עם החזון של יריב לוין. אחת המובהקות שבהן היא "חוק מח"ש", הנידונה בימים אלה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
מהות ההצעה היא העברת המחלקה לחקירות שוטרים ‑ הכפופה כיום לפרקליטות - לפיקוח ומינוי של שרי המשפטים. ובעברית פשוטה: פוליטיזציה שלה. במערכת המשפטית חוששים שהמטרה היא חיסול סופי ורשמי של הטיפול בשחיתות השלטונית, באמצעות הרתעת חוקרי משטרה ופרקליטים שיהיו יעד לאין-סוף תלונות מצד גורמים פוליטיים. התוצאה תהיה חסינות לשרים, ח"כים, פקידים בכירים וראשי השלטון המקומי המקורבים לכל קואליציה מכהנת.
1 צפייה בגלריה
מימין: אפק. "מגדיל את הסיכון", מודריק. "עשו חצי עבודה", סעדה. גם פרקליטים על הכוונת
(צילומים: מוטי קמחי, עמית שאבי, צביקה טישלר)
כך או אחרת, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן משוכנע שעד היציאה לפגרת הכנסת בראשית אוגוסט הוא יצליח להעביר את היוזמה בקריאה ראשונה. הדיונים שהוא מוביל נסובים על הצעת החוק הפרטית של ח"כ משה סעדה (ליכוד), משום שהצעת חוק ממשלתית בעניין, שאותה יזם השר יריב לוין, נתקלה בהתנגדות של היועמ"שית, פרקליט המדינה וראשי מח"ש בעבר.
סעדה, שכיהן בעבר כסגן ראש מח"ש, לא קודם לראשות המחלקה ואחרי שפרש הפך לאחד ממבקריה החריפים של מערכת המשפט. בהצעתו הוא מבקש להעניק למח"ש החדשה סמכויות חקירה והעמדה לדין לא רק של שוטרים, אלא לראשונה גם של פרקליטים ותובעים.
גורמים במערכת המשפטית מסכימים שאכן ישנן בעיות במתכונת הנוכחית של מח"ש, אבל לטענתם הפתרון אינו בהכפפתה לפוליטיקאים, אלא בחיזוקה, אזרוח מלא שלה ושחרורה מכל תלות חיצונית. פרקליט המדינה עמית איסמן אף הזהיר לאחרונה בכנס בחיפה שההצעה "מגלמת בתוכה סיכון ממשי לפוליטיזציה של החקירות ואפקט מצנן על פרקליטות ופרקליטים מעיסוק בתיקי שחיתות שלטונית".
משפטן שליווה בעבר את הקמת מח"ש מוסיף: "כל שוטר וכל פרקליט יידע שאם הוא לא משרת את האינטרס של השלטון, קידומו ייפגע. החברה בישראל רוצה שיחליטו על העמדת שוטר אלים לדין על סמך הזהות הפוליטית של המפגינים? זה המשך של יוזמות כמו חוק החסינות לשרים וח"כים מפני העמדה לדין שהעלתה טלי גוטליב".
*
הליך החקיקה נסמך על מסקנות שאליהן הגיעה ועדה בראשות השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, המצדדת ברפורמה במח"ש. היא הציגה כמה נימוקים לעמדתה:
1. אחוות הבכירים: ישנם מקרים שבהם על מח"ש להחליט על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה המצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. "הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק", נכתב.
2. חקירות מתנגשות: ייתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לחקירה מסוימת, ובמקביל מוגשת למח"ש תלונה נגד אחד החוקרים בתיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח"ש נגד השוטר עלולה לשבש את התיק, משום שהפרקליטות נדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר.
3. ייצוג בהליכים אזרחיים: הפרקליטות מייצגת את משטרת ישראל בתביעות המוגשות נגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח"ש, כלומר - ביחידה אחרת של הפרקליטות. הוועדה מצאה שמצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני.
4. חקירת התביעה המשטרתית: הפרקליטות, באמצעות מח"ש, אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות נגד התביעה המשטרתית, שמונחית מקצועית על ידי... הפרקליטות. כך עלולה מח"ש להתבקש לחקור אירוע שבו מעורבת הסמכות שמעליה.
ועדת מודריק הציעה להוציא את מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה. לפי ההצעה, בראש היחידה יעמוד משפטן בעל רקע מגוון ש"נהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית", והוא יהיה כפוף לכל ההסדרים בשירות הציבורי. מינויו יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח עצמאות מלאה. עוד מציעה הוועדה להשלים "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי במח"ש.
אלא שאת שאלת מיליון דולר הותירו חברי הוועדה ללא תשובה: הם בחרו לא להמליץ תחת איזו מסגרת ממשלתית תהיה מח"ש נתונה.
*
בדיון לאחרונה בוועדת החוקה הזכיר השופט בדימוס מודריק שגם דוחות מבקר המדינה הציפו את ניגוד העניינים בין מח"ש לפרקליטות המדינה. "לכן", הסביר, "הגענו למסקנה שהדרך הנכונה היא להפריד. בראשית הדרך המשטרה חקרה עצמה, אז הקימו את מח"ש כדי לטפל בזה. אבל עשו חצי עבודה. העובדה שהחוקרים-שוטרים 'מושאלים' לפרקליטות לא משרשת את ניגוד העניינים. די ברור שהפרקליטות מאפשרת את ניגוד העניינים".
עם זאת, מודריק הודה שהטענה שההפרדה המבנית תיצור גוף חלש ופגיע אינה מופרכת. "יש בה משהו", ציין. "אם רוצים באמת ליצור גוף עצמאי, צריך לאפשר לו את המערכת הלוגיסטית ושאר המערכות התומכות כדי שיוכל לעמוד על רגליו".
אחד החברים בוועדת מודריק היה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, שמסר דעת מיעוט חריפה והתריע על סכנת פוליטיזציה של הגוף החדש. בדיון מול ח"כ רוטמן חזר גם הוא על כך שהדילמה העיקרית והבלתי פתורה נעוצה בשיוך העתידי של מח"ש – האם להשאירה בפרקליטות או להוציא אותה ממנה.
"ההבנה של עמדת הרוב בהקשר הזה הסתמכה על החשש לניגוד עניינים מבני ומוסדי, שאנשים באופן פוטנציאלי יהיו מוטים", אמר. "זה חשש שאין להקל בו ראש. לצד זאת יש סיכון עצום בפוליטיזציה של הגוף הזה. הוא עלול להיפגע מלחצים פוליטיים ולהיות מוטה הרבה יותר. יש לעשות הכל כדי שלא יהיו לחצים פוליטיים של שום ממשלה ושום כנסת. העובדה שלא נקבע מנגנון לבחירת ראש מח"ש מגדילה את הסיכון".
חרף תמימות הדעים לגבי הסכנה למח"ש במקרה של הכפפתה לפוליטיקאי, יו"ר הוועדה רוטמן ומציע החוק סעדה לא נתנו לכך תשובה בדיון. סיבותיהם עימם.
