קשה להאמין וכדאי להדגיש – הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם הערבי ובמזרח התיכון, אחרי מדינת ישראל – נמצאת כבר אלפי שנים דווקא באיראן. כיום מדברים על כ-9,000 יהודים (אין מספר מדויק בגלל היעדר רישום בהוראת השלטונות). אחריהן, מרוקו תופסת את המקום השלישי עם 2,500 יהודים.
הקהילה היהודית באיראן מתפרסת על פני כל הגילים – מהקשישים, דרך המבוגרים ועד לצעירים וילדים. אין כמעט נישואי תערובת: מי שלא תמצא חתן יהודי, תישלח לקהילות הגדולות בלוס-אנג'לס ואולי תגיע להשתדך, במקרים ספורים, גם בישראל. מרבית היהודים מרוכזים בטהרן, מתפרנסים ממכירת זהב, ידועים כצורפים ויצואני השטחים הפרסיים ששמם הולך לפניהם. אלא שהמכירות לחו"ל תמיד יתבצעו באמצעות שותף מקומי, מוסלמי.
יש קהילה גם בעיר השנייה בגודלה, אספהאן. שם הקהילה מחזיקה בתי כנסת, לא כולם פעילים, ספריית קודש בעברית, מרכזים רפואיים ואפילו שתי מסעדות כשרות: בכלל, יהודי איראן ידועים כאוכלי כשר.
בפרלמנט האיראני יש נציג יהודי – ד"ר הומיון שמח, שנבחר לפני ארבע שנים ביחד עם נציגי שלושה מיעוטים אחרים. כמעט לכל היהודים, חשוב לציין, יש קרובי משפחה בישראל או בלוס-אנג'לס.
בניגוד לקהילות יהודיות בחלק ממדינות העולם המוסלמי, מותר ליהודי איראן לצאת לחו"ל. בעלי האמצעים עושים זאת לפחות פעם בשנה, אלא שבדרכוניהם חקוקה כתובת אזהרה: "מותר לבקר בכל מדינה בעולם, להוציא את שטחי המדינה הפלסטינית הכבושה".
ובכל זאת הם מגיעים לכאן, בשקט. לא פעם ולא פעמיים שאלתי יהודים מאיראן מדוע אינם עולים לישראל. יש להם תשובה קבועה: "אנחנו אוהבים את המדינה שלנו", ו"רמת החיים שלנו גבוהה יותר ממה שנוכל בישראל". תמיד התלווה לאמירות הללו ההסבר ש"אם לא נסתבך עם השלטונות, חיינו יתנהלו ברווחה ועל מי מנוחות".
העיניים של המשטר יושבות עליהם חזק. יהודי איראן תמיד חשודים בריגול לטובת ישראל, או בסיוע לסוכני המוסד. הם נלקחים, גם היום, לתשאול במשרדי המודיעין, וחלקם נעצרו לימים ארוכים של חקירות מלוות בעינויים. ארגוני זכויות אדם טוענים ששבעה יהודים הוצאו להורג בעקבות התקיפות, אבל חבר הפרלמנט היהודי הומיון שמח מתעקש לטעון ש"היהודים הוצאו להורג מסיבות אחרות לגמרי".
הומיון מגנה בתוקף ועל כל בימה את התקיפה הישראלית. קשה מאוד לשמוע אותו מזהיר את בני הקהילה האיראנית לא להתפתות לשיחות עם "זרים", מחשש שאלה סוכני מוסד. "אני חש אחריות", יסביר לבני הקהילה – "אתם עלולים ליפול למלכודת הציונית". את תקיפות מטוסי חיל האוויר הישראלי הוא מגדיר כ"מסכנות את ביטחון המדינה".
לאוזניים הישראליות קשה להשלים עם דבריו. במסיבת עיתונאים באמצע השבוע שעבר טען ש"היהודים באיראן נהנים מאותן הזכויות כמו המוסלמים".
האמת רחוקה, והמציאות עגומה. יהודי איראן סגורים בבתיהם. חשוב לזכור שלמרות ה"שוויון" שהומיון מתפאר בו, ליהודי איראן אסור לעבוד במשרדי הממשלה, הם יגויסו לצבא האיראני – אם בכלל – רק לתפקידים זוטרים, יהודי לא יתמנה לשופט – אפילו זוטר – במערכת בתי המשפט, ועדותו של יהודי תמשיך להיחשב כחצי מעדותו של מוסלמי-שיעי.
זאת ההוראה הלא-כתובה ליהודי באיראן – לעולם לא לקיים קשר הדוק מדי עם בני המשפחה בישראל. אחרת, יסתבכו בצרות גדולות.
